Difference between revisions of "Hashem's Unconditional Love"
| Line 1: | Line 1: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
| − | דרך חיים למהר"ל פ"ה׳ מי״ז:<blockquote>'''ויש לומר''' גם כן כי מה שאמר 'כל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם', בא להודיע תקות ובטחון ישראל בגלות, שאי אפשר שתהיה האהבה בטילה לעולם, שהרי '''האהבה שהשם יתברך אהב ישראל לא היתה תלויה בדבר כלל''', ומאחר שאין האהבה תלויה בדבר, אין האהבה בטילה. ודבר זה נראה, כי הכתוב אומר (בראשית יב, א) "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'", והקשה הרמב"ן ז"ל בפירוש החומש (שם פסוק ב) כי לא ספר הכתוב מעלת אברהם וצדקתו, שבשביל אותו צדקות הגיע אליו הדבור ואמר "לך לך מארצך וגו'", וראוי היה שיקדים תחלה מעלת אברהם וצדקתו. אבל שיאמר "לך לך וגו'", ולא הזכיר עדיין מעלת אברהם וצדקתו, הוא דבר חסר, כי למה נגלה אליו הדבור ועדיין לא ידענו מעלתו. והנה תראה כי נגלה הדבור לנח (בראשית ו, יג-כא), וכתב לפני זה (שם פסוק ח) "ונח מצא חן בעיני ה'", ואחר כך כתב שנגלה עליו* הדבור. ואצל אברהם שהיה אפשר לספר עליו צדקות הרבה, למה לא כתב לפני זה צדקתו. ופירשנו הטעם, כי אברהם הוא ראש יחוסינו, ובו היה הבחירה אשר בחר השם יתברך בישראל, כדכתיב (נחמיה ט, ז) "אתה האלהים אשר בחרת באברם וגו'". ואם כתב תחילה צדקות אברהם, היה עולה על דעת אדם בשביל צדקות אברהם בחר בו ובזרעו אחריו, והיה אהבה תלויה בדבר, הוא הצדקות. ועכשיו שבניו אינם צדיקים, בטלה האהבה. אבל עתה שלא הקדים לומר צדקות אברהם, ורוצה לומר לא בשביל שום צדקות '''בחר באברהם ובזרעו, רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר, שהיה אפשר לומר שכאשר בטל אותו דבר בטלה האהבה'''. ופירשנו זה במקום אחר, כי זה דבר עדות נאמנה מאוד, ואין להאריך.</blockquote> | + | דרך חיים למהר"ל פ"ה׳ מי״ז:<blockquote>'''ויש לומר''' גם כן כי מה שאמר 'כל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם', בא להודיע תקות ובטחון ישראל בגלות, שאי אפשר שתהיה האהבה בטילה לעולם, שהרי '''האהבה שהשם יתברך אהב ישראל לא היתה תלויה בדבר כלל''', ומאחר שאין האהבה תלויה בדבר, אין האהבה בטילה. ודבר זה נראה, כי הכתוב אומר (בראשית יב, א) "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'", והקשה הרמב"ן ז"ל בפירוש החומש (שם פסוק ב) כי לא ספר הכתוב מעלת אברהם וצדקתו, שבשביל אותו צדקות הגיע אליו הדבור ואמר "לך לך מארצך וגו'", וראוי היה שיקדים תחלה מעלת אברהם וצדקתו. אבל שיאמר "לך לך וגו'", ולא הזכיר עדיין מעלת אברהם וצדקתו, הוא דבר חסר, כי למה נגלה אליו הדבור ועדיין לא ידענו מעלתו. והנה תראה כי נגלה הדבור לנח (בראשית ו, יג-כא), וכתב לפני זה (שם פסוק ח) "ונח מצא חן בעיני ה'", ואחר כך כתב שנגלה עליו* הדבור. ואצל אברהם שהיה אפשר לספר עליו צדקות הרבה, למה לא כתב לפני זה צדקתו. ופירשנו הטעם, כי אברהם הוא ראש יחוסינו, ובו היה הבחירה אשר בחר השם יתברך בישראל, כדכתיב (נחמיה ט, ז) "אתה האלהים אשר בחרת באברם וגו'". ואם כתב תחילה צדקות אברהם, היה עולה על דעת אדם בשביל צדקות אברהם בחר בו ובזרעו אחריו, והיה אהבה תלויה בדבר, הוא הצדקות. ועכשיו שבניו אינם צדיקים, בטלה האהבה. אבל עתה שלא הקדים לומר צדקות אברהם, ורוצה לומר לא בשביל שום צדקות '''בחר באברהם ובזרעו, רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר, שהיה אפשר לומר שכאשר בטל אותו דבר בטלה האהבה'''. ופירשנו זה במקום אחר, כי זה דבר עדות נאמנה מאוד, ואין להאריך.</blockquote>נפש חיים (פאלאג'י) מערכת האלף:<blockquote>'''אהבת''' הקב"ה לישראל הוי אהבה שאינה תלויה בדבר כו'.</blockquote>שפת אמת (בלק תרנו):<blockquote>והנה כמו שבנ"י עובדין שלא ע"מ לקבל פרס והוא אהבה שאינה תלוי' בדבר כמו כן אהבת השי"ת אל בנ"י אינה תלוי' בדבר כי מדתו של הקב"ה מדה במדה. וז"ש אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה כו' הלא אח עשו ליעקב כו' ואוהב את יעקב כו'. וקשה מה רבותא וכי ח"ו יאהב לרשע ולא לצדיק. אך הפי' כנ"ל שאוהב את יעקב בעצם לא מטעם עשיות הטוב הגם כי האהבה בא ע"י המעשה הטוב אך כנ"ל כיון שאוהבים ה' בעצם ואינה תלוי' בדבר שכל מבוקשו בעולם רק לעשות רצונו ית"ש כמ"ש ושמרו דרך ה' כו' שכך השריש א"א בזרעו להיות האדם שומר ומצפה כל היום לעשות רצונו ית"ש שע"ז נברא. ממילא גם אהבת ה' עליהם אינה תלוי' בדבר ואינה בטילה עולמות. לכן אפילו כשחטאנו לפניו לא הוסר האהבה. זה שראה אותו רשע לא הביט און כו' ותרועת מלך בו שהוא ית' רוצה בבנ"י כמ"ש ורצה בנו ורצון הוא בלי טעם ואינה תלוי' בדבר לכן אפילו כשרצה בלעם להזכיר עון לא פעל כלום כי תרועת מלך בו הוא גזירת המלך כנ"ל:</blockquote>וראה עוד: |
| + | * לקוטי שיחות ח"ז עמ' 24 ואילך. | ||
</div> | </div> | ||
Revision as of 01:25, 26 November 2020
נפש חיים (פאלאג'י) מערכת האלף:ויש לומר גם כן כי מה שאמר 'כל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם', בא להודיע תקות ובטחון ישראל בגלות, שאי אפשר שתהיה האהבה בטילה לעולם, שהרי האהבה שהשם יתברך אהב ישראל לא היתה תלויה בדבר כלל, ומאחר שאין האהבה תלויה בדבר, אין האהבה בטילה. ודבר זה נראה, כי הכתוב אומר (בראשית יב, א) "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'", והקשה הרמב"ן ז"ל בפירוש החומש (שם פסוק ב) כי לא ספר הכתוב מעלת אברהם וצדקתו, שבשביל אותו צדקות הגיע אליו הדבור ואמר "לך לך מארצך וגו'", וראוי היה שיקדים תחלה מעלת אברהם וצדקתו. אבל שיאמר "לך לך וגו'", ולא הזכיר עדיין מעלת אברהם וצדקתו, הוא דבר חסר, כי למה נגלה אליו הדבור ועדיין לא ידענו מעלתו. והנה תראה כי נגלה הדבור לנח (בראשית ו, יג-כא), וכתב לפני זה (שם פסוק ח) "ונח מצא חן בעיני ה'", ואחר כך כתב שנגלה עליו* הדבור. ואצל אברהם שהיה אפשר לספר עליו צדקות הרבה, למה לא כתב לפני זה צדקתו. ופירשנו הטעם, כי אברהם הוא ראש יחוסינו, ובו היה הבחירה אשר בחר השם יתברך בישראל, כדכתיב (נחמיה ט, ז) "אתה האלהים אשר בחרת באברם וגו'". ואם כתב תחילה צדקות אברהם, היה עולה על דעת אדם בשביל צדקות אברהם בחר בו ובזרעו אחריו, והיה אהבה תלויה בדבר, הוא הצדקות. ועכשיו שבניו אינם צדיקים, בטלה האהבה. אבל עתה שלא הקדים לומר צדקות אברהם, ורוצה לומר לא בשביל שום צדקות בחר באברהם ובזרעו, רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר, שהיה אפשר לומר שכאשר בטל אותו דבר בטלה האהבה. ופירשנו זה במקום אחר, כי זה דבר עדות נאמנה מאוד, ואין להאריך.
שפת אמת (בלק תרנו):אהבת הקב"ה לישראל הוי אהבה שאינה תלויה בדבר כו'.
וראה עוד:והנה כמו שבנ"י עובדין שלא ע"מ לקבל פרס והוא אהבה שאינה תלוי' בדבר כמו כן אהבת השי"ת אל בנ"י אינה תלוי' בדבר כי מדתו של הקב"ה מדה במדה. וז"ש אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה כו' הלא אח עשו ליעקב כו' ואוהב את יעקב כו'. וקשה מה רבותא וכי ח"ו יאהב לרשע ולא לצדיק. אך הפי' כנ"ל שאוהב את יעקב בעצם לא מטעם עשיות הטוב הגם כי האהבה בא ע"י המעשה הטוב אך כנ"ל כיון שאוהבים ה' בעצם ואינה תלוי' בדבר שכל מבוקשו בעולם רק לעשות רצונו ית"ש כמ"ש ושמרו דרך ה' כו' שכך השריש א"א בזרעו להיות האדם שומר ומצפה כל היום לעשות רצונו ית"ש שע"ז נברא. ממילא גם אהבת ה' עליהם אינה תלוי' בדבר ואינה בטילה עולמות. לכן אפילו כשחטאנו לפניו לא הוסר האהבה. זה שראה אותו רשע לא הביט און כו' ותרועת מלך בו שהוא ית' רוצה בבנ"י כמ"ש ורצה בנו ורצון הוא בלי טעם ואינה תלוי' בדבר לכן אפילו כשרצה בלעם להזכיר עון לא פעל כלום כי תרועת מלך בו הוא גזירת המלך כנ"ל:
- לקוטי שיחות ח"ז עמ' 24 ואילך.