Difference between revisions of "Kesser Rosh"
| Line 1: | Line 1: | ||
| − | <div dir=rtl> | + | <div dir="rtl"> |
| − | באהלי חיים (מאת רבי אליהו לנדא) על כתר ראש אות נח כתב: <blockquote>עיין בשני לוחות הברית התקון שנתן, ודקדקו שם מלשון הזהר, וז"ל אלו החסידים המחמירים לומר אין תיקון לחטא הזה ר"ל, כאשר שמעתי מפיהם הם המרבים פושעים בישראל ומרחקים מלבא תחת כנפי השכינה אשר בעל העון ר"ל בשמעו אלה אומר אין תשובה לחצי דבר, וכאשר אבדתי אבדתי כו', ואלו גורמים גלות השכינה. '''ואינן נקראים חסידים כי אם חסרים''' ועונשם גדול למאוד עכ"ל.</blockquote>אולם לשון זה "אינן נקראים חסידים כי אם חסרים" אינו מופיע בשל"ה בשום מקום<ref><div dir=rtl>כפי שאפשר לראות בחיפוש בפרוייקט השו"ת.</div></ref>. | + | == תשובה להיכשל בעוון קרי כמעט בפשע == |
| − | אולם נפלה כאן טעות הדפוס. כי רצה בהערה זו לעתיק את דברי מספר "מדרש תלפיות" שחובר בתקופות האחרונים ע"י | + | בכתר ראש (סי' קלג) בשם מרנא הגר"ח מוולוז'ין משמיה דרבינו הגר"א: <blockquote>תשובה להנכשל בעון קרי כמעט בפשע ר"ל הוא כשעוסק בתורה א"צ לדאוג כלל. וכזה שאל מרבו הגר"א ז"ל והראה לו מאמר בתיקונים ובספרי מוסר המחמירים מאד בענין הזה שצריך לסבול יסורים קשים ומרודים כמות ואין תקנה כ"א במיתה ממש ע"ש שנאמר "ועפר אחר יקח", אבל בסוף המאמר בת"ז נמצא דבר טוב למבין שכתב בתיקון כ"א וכ"ב אבל אורייתא "אורך ימים בימינה וכו'" פי' שמצלת מן המיתה, "ובשמאלה עושר וכבוד" - שמצלת מן היסורים קשים כמיתה. והספרי מוסר לא הביאו זאת כו'.</blockquote> |
| + | |||
| + | == אין להרעיש כל כך אודות קרי == | ||
| + | כתב ב[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%A8%D7%90%D7%A9) כתר ראש סי' קלד] משמו של מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל: <blockquote>ארז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים - אמר רבינו שבוודאי ת"ח צריך ליזהר שלא ימצא רבב כו' אבל מן המתאכלים בביתו א"צ ליזהר ואין החטא גדול כ"כ אם בא ע"י ריבוי מאכל או מיני מאכלים הגורמים או מטרדת הדרך, רק אם בא מחמת ראיית ערוה או הרהור חטא הוא, וגם אין להרעיש כ"כ כי זה רק התגלות המחשבה לחוץ, וכ"ש שמדאגה יוכל לבא עוד יותר לזה ח"ו ח"ו. </blockquote> | ||
| + | |||
| + | == עצה שלא להיכשל במראות אסורות == | ||
| + | והעצה שלא להיכשל במראות אסורות כשהולך ברחוב מובא בשם מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל (כתר ראש, סי' קלה): <blockquote>הסתכלות עריות ושיחתן – אמר, זה הכלל, כל מה שיגדור את עצמו ויפרוש מראיה, אח"כ אם יראה ויביט יבער בו היצר כאש (ובנוסח ריז"ס שם: והסתכלות פירושו מאריך בראייתן להנאתו, על כן אל יפרוש עצמו יותר מדאי). אלא כשדעתו לילך לשוק, יתפלל ויבקש רחמים לבל יכשל ח"ו בשום נדנוד חטא והרהור עבירה ר"ל.</blockquote> | ||
| + | |||
| + | == עיקר התשובה הוא הקבלה על העתיד == | ||
| + | שמובא ב[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%A8%D7%90%D7%A9) כתר ראש סי' קל"א] בשמו של הגר"ח מוולוז'ין: <blockquote>תשובה עצמית, על פי דינא דגמרא בנקל לצאת היינו שיגמור בדעתו שלא ישוב לכסלה עוד, ומרירות הלב ליתר שאת.</blockquote> | ||
| + | |||
| + | ==הערות== | ||
| + | א. הדברים בכתר ראש סי' קלג הובאו במכתב מאת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שהועתק בתחילת ספר זאת בריתי, "מה שנוגע על העבר ודאי אתה מתחרט, ועיין בכתר ראש (אות קלג) דמבואר שלימוד התורה מכפרת על העבר אם עושין תשובה בחרטה". והרב שלמה וולבה זצ"ל ציין ([[Rav Shlomo Wolbe|אגרות וכתבים, הדרכה לצעירים, סי' רפ]]) שהחזון איש זצוק"ל הראה לו דברים אלו, עיי"ש. | ||
| + | |||
| + | ב. באהלי חיים (מאת רבי אליהו לנדא) על כתר ראש אות נח כתב: <blockquote>עיין בשני לוחות הברית התקון שנתן, ודקדקו שם מלשון הזהר, וז"ל אלו החסידים המחמירים לומר אין תיקון לחטא הזה ר"ל, כאשר שמעתי מפיהם הם המרבים פושעים בישראל ומרחקים מלבא תחת כנפי השכינה אשר בעל העון ר"ל בשמעו אלה אומר אין תשובה לחצי דבר, וכאשר אבדתי אבדתי כו', ואלו גורמים גלות השכינה. '''ואינן נקראים חסידים כי אם חסרים''' ועונשם גדול למאוד עכ"ל.</blockquote>אולם לשון זה "אינן נקראים חסידים כי אם חסרים" אינו מופיע בשל"ה בשום מקום<ref><div dir="rtl">כפי שאפשר לראות בחיפוש בפרוייקט השו"ת.</div></ref>. | ||
| + | אולם נפלה כאן טעות הדפוס. כי רצה בהערה זו לעתיק את דברי מספר "מדרש תלפיות" שחובר בתקופות האחרונים ע"י הקדוש בעל ה"שבט מוסר" ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20804&pgnum=245 איזמיר, תצ"ו - אות ז' - ענף זרע לבטלה]), וזה לשונו:<blockquote>בספר הזוהר משמע שאין תיקון לזרע לבטלה אך אמנם '''עיין לוחות הברית התיקון שנתן''' '''וגם דקדקו מלשון הזוהר''' '''אלו החסידים המחמירים לומר אין תיקון לזרע לבטלה כאשר שמעתי מפיהם הם המרבים פושעים בישראל ומרחקים לבני אדם מתחת כנפי השכינה''' '''שכל מי שיש בו עון זה ושומע מפיהם שאין לו תקנה הולך ועושה מה שלבו חפץ באומרו וכאשר אבדתי אבדתי ואלו הגורמים כך אינן חסידים כי אם חסרים וענשם כבד משלהם שהדחו נפשות מהקדושה ונתנום מנחה לצד התמורות'''<ref><div lang="he" dir="rtl">ובהמשך שם: וכשדברתי עמהם למה מכבדים לעושים כן באומרה להם שאבדה תקותם ויענו אותי ויאמרו כדי להרחיקו להבא בתכלית הריחוק ולא יוסיף לעשות כך בראו שאין תיקון לעונו ואמרתי להם ניחא שמועילים דברים אלו לבחור שעדיין לא חטא בזה כשמוע חומרת החטא לא יבא לידי כך אמנם למי שכבר כשל מה יענו שהרי מוסיף על חטאתו פשע באומרו שכבר אבדה תקותו '''על כן טוב שלא להחמיר הדבר לפני ההמון רק כשאר החטאים שיש להם תשובה וגם כל הבא לשאול על הדבר לא יחמירו בתשובתו''' פן יבעט ולא יעשה כלום...</div></ref></blockquote> | ||
והוסיף על כך המדפיס "וזה לשונו ... עד כאן לשונו" כאלו שכל הלשון הוא מהשל"ה. אמנם האמת שרק מקצת הדברים הם מהשל"ה, והשאר הם תוספת של בעל המדרש תלפיות. | והוסיף על כך המדפיס "וזה לשונו ... עד כאן לשונו" כאלו שכל הלשון הוא מהשל"ה. אמנם האמת שרק מקצת הדברים הם מהשל"ה, והשאר הם תוספת של בעל המדרש תלפיות. | ||
וזה הלשון המקורי של השל"ה (שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג):<blockquote>מתחילה '''אבוא להציל ממיתה נצחיית את הקורא המאמר הזה, שאין תשובה למי שחטא חטא זה, ואז החוטא יתייאש ויאמר כאשר אבדתי אבדתי, ויעשה משאלות לבו ויאמר נואש. אלא באתי לעורר החוטא שיקום בזריזות לעורר תשובה, ואל יתמהמה רגע אחד, כי על כרחך אין דברי המאמר הזה כפשוטו, שלא יועיל תשובה, כי אין דבר בעולם שלא יתוקן בתשובה''', אפילו מי שכפר בעיקר, כמו שלמדו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני ח"ב רמז תקל"ב) מפסוק (הושע יד, ב) 'שובה ישראל עד ה' אלהיך'. ומנשה המלך, שכפר בהשם יתברך ומלא את ירושלים מפה אל פה ועשה כל התועבות, קבלו השם יתברך בתשובה.</blockquote></div> | וזה הלשון המקורי של השל"ה (שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג):<blockquote>מתחילה '''אבוא להציל ממיתה נצחיית את הקורא המאמר הזה, שאין תשובה למי שחטא חטא זה, ואז החוטא יתייאש ויאמר כאשר אבדתי אבדתי, ויעשה משאלות לבו ויאמר נואש. אלא באתי לעורר החוטא שיקום בזריזות לעורר תשובה, ואל יתמהמה רגע אחד, כי על כרחך אין דברי המאמר הזה כפשוטו, שלא יועיל תשובה, כי אין דבר בעולם שלא יתוקן בתשובה''', אפילו מי שכפר בעיקר, כמו שלמדו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני ח"ב רמז תקל"ב) מפסוק (הושע יד, ב) 'שובה ישראל עד ה' אלהיך'. ומנשה המלך, שכפר בהשם יתברך ומלא את ירושלים מפה אל פה ועשה כל התועבות, קבלו השם יתברך בתשובה.</blockquote></div> | ||
| + | |||
| + | <references /> | ||
Revision as of 08:52, 12 November 2020
תשובה להיכשל בעוון קרי כמעט בפשע
בכתר ראש (סי' קלג) בשם מרנא הגר"ח מוולוז'ין משמיה דרבינו הגר"א:תשובה להנכשל בעון קרי כמעט בפשע ר"ל הוא כשעוסק בתורה א"צ לדאוג כלל. וכזה שאל מרבו הגר"א ז"ל והראה לו מאמר בתיקונים ובספרי מוסר המחמירים מאד בענין הזה שצריך לסבול יסורים קשים ומרודים כמות ואין תקנה כ"א במיתה ממש ע"ש שנאמר "ועפר אחר יקח", אבל בסוף המאמר בת"ז נמצא דבר טוב למבין שכתב בתיקון כ"א וכ"ב אבל אורייתא "אורך ימים בימינה וכו'" פי' שמצלת מן המיתה, "ובשמאלה עושר וכבוד" - שמצלת מן היסורים קשים כמיתה. והספרי מוסר לא הביאו זאת כו'.
אין להרעיש כל כך אודות קרי
כתב בכתר ראש סי' קלד משמו של מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל:ארז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים - אמר רבינו שבוודאי ת"ח צריך ליזהר שלא ימצא רבב כו' אבל מן המתאכלים בביתו א"צ ליזהר ואין החטא גדול כ"כ אם בא ע"י ריבוי מאכל או מיני מאכלים הגורמים או מטרדת הדרך, רק אם בא מחמת ראיית ערוה או הרהור חטא הוא, וגם אין להרעיש כ"כ כי זה רק התגלות המחשבה לחוץ, וכ"ש שמדאגה יוכל לבא עוד יותר לזה ח"ו ח"ו.
עצה שלא להיכשל במראות אסורות
והעצה שלא להיכשל במראות אסורות כשהולך ברחוב מובא בשם מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל (כתר ראש, סי' קלה):הסתכלות עריות ושיחתן – אמר, זה הכלל, כל מה שיגדור את עצמו ויפרוש מראיה, אח"כ אם יראה ויביט יבער בו היצר כאש (ובנוסח ריז"ס שם: והסתכלות פירושו מאריך בראייתן להנאתו, על כן אל יפרוש עצמו יותר מדאי). אלא כשדעתו לילך לשוק, יתפלל ויבקש רחמים לבל יכשל ח"ו בשום נדנוד חטא והרהור עבירה ר"ל.
עיקר התשובה הוא הקבלה על העתיד
שמובא בכתר ראש סי' קל"א בשמו של הגר"ח מוולוז'ין:תשובה עצמית, על פי דינא דגמרא בנקל לצאת היינו שיגמור בדעתו שלא ישוב לכסלה עוד, ומרירות הלב ליתר שאת.
הערות
א. הדברים בכתר ראש סי' קלג הובאו במכתב מאת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שהועתק בתחילת ספר זאת בריתי, "מה שנוגע על העבר ודאי אתה מתחרט, ועיין בכתר ראש (אות קלג) דמבואר שלימוד התורה מכפרת על העבר אם עושין תשובה בחרטה". והרב שלמה וולבה זצ"ל ציין (אגרות וכתבים, הדרכה לצעירים, סי' רפ) שהחזון איש זצוק"ל הראה לו דברים אלו, עיי"ש.
ב. באהלי חיים (מאת רבי אליהו לנדא) על כתר ראש אות נח כתב:אולם לשון זה "אינן נקראים חסידים כי אם חסרים" אינו מופיע בשל"ה בשום מקום[1]. אולם נפלה כאן טעות הדפוס. כי רצה בהערה זו לעתיק את דברי מספר "מדרש תלפיות" שחובר בתקופות האחרונים ע"י הקדוש בעל ה"שבט מוסר" (איזמיר, תצ"ו - אות ז' - ענף זרע לבטלה), וזה לשונו:עיין בשני לוחות הברית התקון שנתן, ודקדקו שם מלשון הזהר, וז"ל אלו החסידים המחמירים לומר אין תיקון לחטא הזה ר"ל, כאשר שמעתי מפיהם הם המרבים פושעים בישראל ומרחקים מלבא תחת כנפי השכינה אשר בעל העון ר"ל בשמעו אלה אומר אין תשובה לחצי דבר, וכאשר אבדתי אבדתי כו', ואלו גורמים גלות השכינה. ואינן נקראים חסידים כי אם חסרים ועונשם גדול למאוד עכ"ל.
בספר הזוהר משמע שאין תיקון לזרע לבטלה אך אמנם עיין לוחות הברית התיקון שנתן וגם דקדקו מלשון הזוהר אלו החסידים המחמירים לומר אין תיקון לזרע לבטלה כאשר שמעתי מפיהם הם המרבים פושעים בישראל ומרחקים לבני אדם מתחת כנפי השכינה שכל מי שיש בו עון זה ושומע מפיהם שאין לו תקנה הולך ועושה מה שלבו חפץ באומרו וכאשר אבדתי אבדתי ואלו הגורמים כך אינן חסידים כי אם חסרים וענשם כבד משלהם שהדחו נפשות מהקדושה ונתנום מנחה לצד התמורות[2]
והוסיף על כך המדפיס "וזה לשונו ... עד כאן לשונו" כאלו שכל הלשון הוא מהשל"ה. אמנם האמת שרק מקצת הדברים הם מהשל"ה, והשאר הם תוספת של בעל המדרש תלפיות.
וזה הלשון המקורי של השל"ה (שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג):מתחילה אבוא להציל ממיתה נצחיית את הקורא המאמר הזה, שאין תשובה למי שחטא חטא זה, ואז החוטא יתייאש ויאמר כאשר אבדתי אבדתי, ויעשה משאלות לבו ויאמר נואש. אלא באתי לעורר החוטא שיקום בזריזות לעורר תשובה, ואל יתמהמה רגע אחד, כי על כרחך אין דברי המאמר הזה כפשוטו, שלא יועיל תשובה, כי אין דבר בעולם שלא יתוקן בתשובה, אפילו מי שכפר בעיקר, כמו שלמדו רבותינו ז"ל (ילקוט שמעוני ח"ב רמז תקל"ב) מפסוק (הושע יד, ב) 'שובה ישראל עד ה' אלהיך'. ומנשה המלך, שכפר בהשם יתברך ומלא את ירושלים מפה אל פה ועשה כל התועבות, קבלו השם יתברך בתשובה.
- ↑ כפי שאפשר לראות בחיפוש בפרוייקט השו"ת.
- ↑ ובהמשך שם: וכשדברתי עמהם למה מכבדים לעושים כן באומרה להם שאבדה תקותם ויענו אותי ויאמרו כדי להרחיקו להבא בתכלית הריחוק ולא יוסיף לעשות כך בראו שאין תיקון לעונו ואמרתי להם ניחא שמועילים דברים אלו לבחור שעדיין לא חטא בזה כשמוע חומרת החטא לא יבא לידי כך אמנם למי שכבר כשל מה יענו שהרי מוסיף על חטאתו פשע באומרו שכבר אבדה תקותו על כן טוב שלא להחמיר הדבר לפני ההמון רק כשאר החטאים שיש להם תשובה וגם כל הבא לשאול על הדבר לא יחמירו בתשובתו פן יבעט ולא יעשה כלום...