Difference between revisions of "Rav Yitzchok Hutner"
(Created page with "''A yeshiva bochur once wrote to R’ Yitzchok Hutner zt”l about his struggles. The bochur felt that this was a sign of defect in his character.'' ''Rav Hutner responded:''...") |
|||
(One intermediate revision by the same user not shown) | |||
Line 1: | Line 1: | ||
+ | ''Note: See also Positive Vision Day 85.'' | ||
+ | |||
+ | See also a translation in Zos Brisi Ch. 19. ("Letter to a Struggling Talmid") | ||
+ | |||
''A yeshiva bochur once wrote to R’ Yitzchok Hutner zt”l about his struggles. The bochur felt that this was a sign of defect in his character.'' | ''A yeshiva bochur once wrote to R’ Yitzchok Hutner zt”l about his struggles. The bochur felt that this was a sign of defect in his character.'' | ||
Latest revision as of 18:25, 3 December 2020
Note: See also Positive Vision Day 85.
See also a translation in Zos Brisi Ch. 19. ("Letter to a Struggling Talmid")
A yeshiva bochur once wrote to R’ Yitzchok Hutner zt”l about his struggles. The bochur felt that this was a sign of defect in his character.
Rav Hutner responded:
We have a problematic tendency when describing the greatness of our gedolim. We only look at the ultimate level that they reached. We marvel at the heights they reached, but ignore the internal battles they had to deal with on the way there. One is given the impression that they were born with perfect qualities.
For example, everyone gushes about the purity of the Chofetz Chaim’s speech. But who knows about all the battles, challenges, obstacles, slips and falls that the Chofetz Chaim had while grappling with his yetzer hara? This is just one example of thousands.
The result of this tendency is that when a spirited, ambitious, and energetic bochur is faced with obstacles, slips and falls, he concludes that he wasn’t “planted in the house of Hashem”. Otherwise, the bochur imagines, he’d live a utopian life enjoying his yetzer tov as the tzaddikim do in Gan Eden, completely undisturbed by the Yetzer Hara.
My dear, your soul’s mission is not to enjoy the tranquility of the yetzer tov, but to join the battle of the yetzer tov. And your heartfelt letter proves that you’re truly a loyal fighter in the army of the Yetzer tov. There’s a phrase, “Lose a battle and win the war”. You’ve slipped in the past, and you stand to slip again. In some battles you’ll get knocked down. But I promise you, that after losing all the battles, you’ll emerge from the war as the winner, with the dying prey between your teeth.
You’ll lose some battles but you’ll win the war.
The wisest of all men said “שבע יפול צדיק וקם”. The fools understand this as saying that although a tzaddik falls seven times, he still rises once more. The wise however, know the real meaning: What enables the tzaddik’s ultimate rise is actually the preceding “seven falls”.
Please, don’t envision the greatness of the gedolim as having consisted of a yetzer tov alone. Instead envision their greatness in the context of the formidable battle they waged with all the depraved and lowly tendencies they were born with.
Remember that you have more in common with the gedolim - not when you feel blissful serenity, but when you feel the yetzer raging inside you. In the very areas where you experience the most persistent falls you stand to become a distinguished receptacle of kevod shamayim.
(Free Translation from Pachad Yitzchak, Igros Umichtavim, 128)
Original letter
מכתבך הגיע לידי. ודבריך הגיעו ללבבי. דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל תאורים הנמצאים בה. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה. רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ-חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות, והנסיגות לאחור שמצא החפץ-חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל. התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי דמיונות של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן-עדן. ולאידך גיסא, לא להיות מורגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חפשי".
אבל דע לך חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלוה של היצר-טוב אלא דוקא מלחמתו של היצר-טוב. ומכתבך היקר הנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר-טוב. באנגלית אומרים Lose a battle and win the war (הפסד קרב ותנצח במלחמה). בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל, (אין בזה משום פתיחת פה לשטן) ובכמה מערכות תפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך. Lose battles, but win wars.
החכם מכל אדם אמר "שבע ייפול צדיק וקם" (משלי כד, טז). והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא, אף על פי ששבע ייפול צדיק, מכול מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו, וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאד זה יצר הרע (בראשית רבה ט).
...בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד-הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת-היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה. דוקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים.