Tzemach Tzedek
ע"ד הקרי שאירע לו ביוהכ'פ בפירוש שמיע לי מני דמרן כאאזמו'ר [ה"ה רבינו בעל התניא] נ'ע שלא לפחוד מזה, כי הדברים הנאמרים ע"ז בגמרא היינו דוקא לאנשים גדולים מאד שמצד הרהורי לבו רחוק מאד מזה ואין זה כ'א מן השמים השביעוהו ע'כ ידאוג וכו'. אבל מי שיוכל להיות שמצדו באה לו אינו בכלל זה כלל. כך כפל ושנה ושלש ושחק לפעמים ממי שהי' במרה שחורה מזה.
ואני מוסיף ע"ד דאף אם אמנם יוכל ליפול במר"ש מזה ג"כ לומר שאף באדם פשוט רחוק הדבר שמצדו באה לו כי בודאי לא יתכן שבעיוהכ"פ יהרהר הרהורי עבירה ח"ו שמזה יבוא לידי טומאה בלילה וא"כ בודאי מן השמים השביעוהו. אך באמת זה אינו דנהי דלא שכיח הרהורי עבירה ח"ו בעריוהכ"פ אבל ההרהור מזה גופא שמתירא ומפחד לנפשו שלא יארע לו קרי בליל יוהכ"פ זה שכיח טובא בעיוהכ"פ והרהור ופחד זה יוכל לפעול בטבע הקרי כמו הרהורי עבירה וא"כ סוף סוף מצד ההרהור בא לו השביעה ולא מן השמים השביעוהו.
ודברי כאאזמו"ר הגאון נ"ע אע"פ שא"צ חיזוק ע"ז הן הן הדברים מפורשים בט"ז באו"ח (סי' רפ"ח סק"ג) וז"ל ותו נראה דבכל גווני שהרהר ביום ובא לו אח"כ בחלום אין לו שייכות לומר מן השמים כו' אלא ההרהור גרם לו וכמעשה דפרק הרואה כו' עכ"ל עי' עליו דדומה ממש לנד"ז והביא דבריו ג"כ כאאזמו"ר הגאון נ"ע בש"ע סי' הנ"ל ולכן יסיח דעתו מזה לגמרי ויהי' שמח וטוב לב.