Defusion

Metaphors

There are a huge number of metaphors for acceptance, and the ones in this box are a mere sprinkling. Passengers on the Bus (Hayes et al., 1999) and Demons on the Boat (Harris, 2007) are very versatile in that they encapsulate the entire hexaflex in one metaphor, and can therefore be used to accentuate any process in any session. Both metaphors are essentially the same. I changed Passengers on the Bus to Demons on the Boat for three reasons: (1) demons and boats have a much richer cultural heritage than passengers and buses; (2) just about every single book on ACT has Passengers on the Bus as a key metaphor and I felt like a change; and (3) that’s just the kind of guy I am. Harris, Russ. ACT Made Simple (The New Harbinger Made Simple Series) . New Harbinger Publications. Kindle Edition. See there for a full description.

• See Demons on the Boat. Ch 9 in Harris, Russ. The Happiness Trap (p. 76). Shambhala. Kindle Edition.
  • Video
• Another way to defuse language is to objectify it, allowing thoughts to become things or people. Physical metaphors can be used to accomplish this objectification to great effect, since we naturally see external objects and other people as separate from ourselves. The Passengers on the Bus exercise is a core ACT intervention aimed at deliteralizing provocative psychological content through objectification. It contains within it the entire psychological flexibility model. Hayes, Steven C.; Strosahl, Kirk D.; Wilson, Kelly G.. Acceptance and Commitment Therapy, Second Edition (p. 250). Guilford Publications. Kindle Edition.
  • Full text

Research

The handout for the cognitive defusion group was titled ‘Seeing your thoughts differently’. The rationale section explained that thoughts can sometimes sabotage intentions and that in situations like these it can be helpful to think of oneself as different from one’s thoughts. The strategy section went on to describe the mindbus metaphor (i.e., viewing oneself as the driver of a bus and one’s thoughts as passengers, see Hayes & Smith, 2005; Hayes et al., 1999) and gave three examples of strategies the participant could use in response to difficult ‘passengers’ (i.e., difficult thoughts; describing them, letting them know who is in charge, making them talk with a different accent, or sing what they are saying; see Hayes & Smith, 2005; Hayes et al., 1999).

In the practice exercise section, participants were asked to select one of the three strategies and spend 5 min imagining themselves using it, either in response to recent difficult chocolate-related thoughts or in response to the types of difficult chocolate-related thoughts they might experience over the next 5 days. The instructions section asked participants to carry the bag of chocolates with them at all times over the next 5 days, to try to resist eating any kind of chocolate, and to use the strategy outlined in the handout whenever they were tempted to eat chocolate. In order to try to limit social desirability bias, the instructions also noted that resisting chocolate is difficult so the participant may find that they cannot always manage this. In which case, they should simply make a note of what they have eaten in their diary.

Jenkins KT, Tapper K. Resisting chocolate temptation using a brief mindfulness strategy. Br J Health Psychol. 2014 Sep;19(3):509-22. doi: 10.1111/bjhp.12050. Epub 2013 May 17. PMID: 23678870.

Quotes

• "No one ever died from resisting an urge". "There were no reported deaths of people who resisted an urge". (Often heard from @Dov)
• "no one ever died from an urge" Monti (2002)

Further Reading

• JUST KEEP MOVING The simplest response to craving is to accept it as one more element in your ever-changing stream of consciousness and then move on. “Oh, there is another thought about doing it. But I’m going to get back to my work.” For low level cravings, which may seem more like passing thoughts than a full body craving experience, this can be an adequate response.  Horvath (2004) p. 153-5.

Torah Sources

• תניא ליקוטי אמרים פרק כח: והוא כמשל אדם המתפלל בכוונ' ועומד לנגדו עו"ג רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו שזאת עצתו בודאי שלא להשיב לו מטוב ועד רע ולעשות עצמו כחרש לא ישמע ולקיים מה שכתו' אל תען כסיל באולתו פן תשוה לו גם אתה כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה כי המתאבק עם מנוול מתנוול ג"כ רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורי' שנפלו לו ויסירם מדעתו ויוסיף אומץ בכח כוונתו ואם יקשה לו להסירם מדעתו מפני שטורדים דעתו מאד בחזקה אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו ית' במחשבתו לרחם עליו ברחמיו המרובים כרחם אב על בנים הנמשכים ממוחו וככה ירחם ה' על נפשו הנמשכת מאתו ית' להצילה ממים הזדונים ולמענו יעשה כי חלק ה' ממש עמו:
• See Rav Shlomo Wolbe, e.g. ואם בכל-זאת היצר מציק, לא יתעצבן על היצר… על היצר לא צריך לשים לב כל כך. חזקה על כל בן-תורה שהוא מתנגד לו עד מאה ועשרים כמה שיוכל, יותר – אין לשים לב אליו.
• ליקוטי מוהר"ן, ח"א סי' רל"ג: שאי אפשר בשום אופן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד, על כן בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ועל תעשה, דהיינו שלא לחשב אותו המחשבה רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה או עבודה או אפילו משא ומתן, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אופן… ואין צריכין לעשות מלחמה ולנענע ראשו אנה ואנה כדי לגרש המחשבות רעות כי אין זה מועיל כלל, אדרבא ע"י מתגברים יותר רק לבליי להשגיח עליהם כלל, רק לעשות את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפילה או משא ומתן, ולבלי להסתכל לאחוריו כלל, ועי"ז ממילא תסתלק.
  • ליקוטי מוהר"ן תורה עב: אם רוצה להיות ירא ה', ורוצה להתפלל, ואינו רוצה באלו המחשבות רעות, צריך שלא להשגיח עליהם כלל, ושלא יכפת ליה מה שעומדים לפניו, ורק יעשה את שלו במה שהוא עוסק, בתורה או תפלה או מו"מ, ולא ישגיח עליהם כלל. וכמו ששמעתי מעשה באחד שבשעה שעמד להתפלל, היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם ערל, והיה לו יסורים גדולים מזה, וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה, התגברה עליו יותר. ויעץ לו חכם, שלא יכפת ליה, ויעמוד העכו"ם, ואעפ"כ יעשה את שלו ויתפלל, ובזה יסתלק ממנו. אך זה עצה לפי שעה, כל זמן שלא נתקדש גופו עדיין. והעיקר לקדש ולטהר עצמו כנ"ל, וילך לחכם, ויתן לו עצה נכונה על כל דבר כנ"ל:
  • וזל"ק מוהר"ן מברסלב בס' המדות, לא תכנס עם פתוייו בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת הספק, ותתהפך הרצון אליו. (מובא בישראל קדושים עמ' מט)
• קונטרס דרך המלך (הנדפס יחד עם חובת התלמידים), והעיקר הוא שלא לחוש כלל לפניות שבאות למחשבתו בעת עבודתו. רק יעבוד ולא יתכוון אפילו לדחותם כלל, ואז ממילא יתבטלו כשלא יחשוב מהם כלל. וכן בענין מחשבות זרות שבאות אליו בעת תפילתו, העיקר הוא שלא יחוב מהם כלל לדחותם. כי כל מה שירצה לדחותם הם יתחזקו בו. אלא העיקר הוא להתפלל, ואם באה אליו מחשבה אחרת לא יעיין בה כלל.
• אור החיים ס"פ אחרי מות כ' שאריכות הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל, תפעיל הגברת החפץ ותהפך הרצון עליה וע"ש.
• הגר"י סלטנר אור המוסר ח"י עמ' נט: זאת טבעת נפש האדם, כל מה שמעמיק לדחות איזה רעיון, איזה צער וכיוצא, עוד תתגבר ההתנגדות בנפש האדם להלהיב המוזר לאדם. לזאת מרבוי ההשתדלות לדחות ההרהורים, יוכל להיות להיוולד לפעמים סיבה גדולה לחזק ההרהורים. - כן גם בתפילה העאמל הרב לדחות מחשבות זרות, מולידים לפעמים סיבה למ"ז. מסיבת טבעת נפש האדם להתנגדות, והנסיון ברעיון גופני יוכיח הדבר למדי.