Difference between revisions of "Recall Negative Consequences"

From The GYE Wiki
Jump to navigation Jump to search
Line 25: Line 25:
  
 
<span lang="he" dir="rtl">קצו. וכל זה הנזכר כאן בסמוך, הוא נרמז בפרשת המן. בשכבר ידעת שהיה להם בכל יום די מחסורם, וכמו שאומר הכתוב (שמות טז, טז) 'לקטו ממנו איש לפי אכלו', רצה לומר במלות 'לפי אכלו' כפי שיעור אכילה לכל איש, דהיינו כדי חייו, לא פחות ולא יותר, וכמו שאומר הכתוב אחר כך (שם שם, יח) 'וימדו בעמר ולא העדיף המרבה' וגו', והיה זה הפלא לעורר לבות האנשים וללמד דעת את העם, שאין עודפות במי שמרבה אכילה יותר מכדי חייו, הואיל והכל הולך לאיבוד, כנזכר בסמוך בשם המדרש (תנא דבי אליהו רבה, פכ"ו) גרונו של אדם כו', עד... הרי הוא מפסידן. 'והממעיט לא החסיר' (שמות טז, יח), כלומר גם הממעיט לא חסר לו דבר הואיל והחיה את נפשו עד עת קצו. ואמר אחר כך (שם שם, כ) 'ולא שמעו אל משה', רצה לומר שהיו רודפים אחר המותרות, ולא כיוונו רק אל מילוי הבטן, אשר יורק דרך מעלה או דרך מטה כנזכר לעיל, מה כתיב בתריה (שם) 'וירם תולעים' וגו', בא להורות לשעה ולדורות, שכל מי שעושה כן לא זכר אחריתו, כי רבוי המאכלים מרבים בשר לרימה אחר מותו. ואמר עוד (שם) 'ויבאש', אפילו בחייו, כי רבוי המאכלים מרבים קיא צואה, בקיץ ובחורף, 'וסרח העודף', ותעלה באשו וצחנתו על אפו ועל חמתו, קל וחומר במותו. הלא יזכור האדם כל זה, מדי אכלו ומדי שתותו, ולא ימלא כריסו עד כדי השגת תאותו. וזה יהיה שלומו וטובתו, כי יאכלו כפי 'תועלתו' ולא כפי 'תולעתו'.</span> </ref> <span lang="he" dir="rtl">ועוד. תניא פי"ד</span><ref><span lang="he" dir="rtl">אך אעפ"כ צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע כגון בעצת חכמינו ז"ל אשה חמת מלאה צואה כו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עוה"ז החכם רואה הנולד מהן שסופן לרקוב ולהיות רמה ואשפה וההפך להתענג ולשמוח בה' ע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות אעפ"כ הוא יעשה את שלו לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע יהיה נמאס קצת באמת. תניא פי"ד.</span>This strategy is not intended as something to use when having an urge, but as something to be done during other times.</ref> <span lang="he" dir="rtl">ובכ"מ) שהצעה לזה היא שהאדם יצייר לעצמו את המצב '''שלאחרי''' מילוי התאוה. והרי טבע בני אדם שלאחרי מילוי התאוה רואים שזהו דבר שאין בו ממש ("עס איז גארניטש"), ועד כדי כך, שהאדם מתפלא על עצמו היתכן שלא הי' יכול להתגבר על התאוה. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד יפעל על עצמו '''עתה''' להיות במעמד ומצב כמו '''לאחרי''' מילוי התאוה; לאחרי מילוי התאוה מתקרר מתאוותו ואילו עתה יצרו בוער כאש וא"כ כיצד יתכן שיהי' עתה כמו לאחרי מילוי התאוה? והמענה לזה שכיון שיש בו הענין דאלקי יצחק שהו"ע דלמעלה מהזמן יכול לעמוד עתה כמו בהמצב שלאח"ז. תורת מנחם, ש"פ תולדות תשי"ד עמ' 16 הע' 48.</span>
 
<span lang="he" dir="rtl">קצו. וכל זה הנזכר כאן בסמוך, הוא נרמז בפרשת המן. בשכבר ידעת שהיה להם בכל יום די מחסורם, וכמו שאומר הכתוב (שמות טז, טז) 'לקטו ממנו איש לפי אכלו', רצה לומר במלות 'לפי אכלו' כפי שיעור אכילה לכל איש, דהיינו כדי חייו, לא פחות ולא יותר, וכמו שאומר הכתוב אחר כך (שם שם, יח) 'וימדו בעמר ולא העדיף המרבה' וגו', והיה זה הפלא לעורר לבות האנשים וללמד דעת את העם, שאין עודפות במי שמרבה אכילה יותר מכדי חייו, הואיל והכל הולך לאיבוד, כנזכר בסמוך בשם המדרש (תנא דבי אליהו רבה, פכ"ו) גרונו של אדם כו', עד... הרי הוא מפסידן. 'והממעיט לא החסיר' (שמות טז, יח), כלומר גם הממעיט לא חסר לו דבר הואיל והחיה את נפשו עד עת קצו. ואמר אחר כך (שם שם, כ) 'ולא שמעו אל משה', רצה לומר שהיו רודפים אחר המותרות, ולא כיוונו רק אל מילוי הבטן, אשר יורק דרך מעלה או דרך מטה כנזכר לעיל, מה כתיב בתריה (שם) 'וירם תולעים' וגו', בא להורות לשעה ולדורות, שכל מי שעושה כן לא זכר אחריתו, כי רבוי המאכלים מרבים בשר לרימה אחר מותו. ואמר עוד (שם) 'ויבאש', אפילו בחייו, כי רבוי המאכלים מרבים קיא צואה, בקיץ ובחורף, 'וסרח העודף', ותעלה באשו וצחנתו על אפו ועל חמתו, קל וחומר במותו. הלא יזכור האדם כל זה, מדי אכלו ומדי שתותו, ולא ימלא כריסו עד כדי השגת תאותו. וזה יהיה שלומו וטובתו, כי יאכלו כפי 'תועלתו' ולא כפי 'תולעתו'.</span> </ref> <span lang="he" dir="rtl">ועוד. תניא פי"ד</span><ref><span lang="he" dir="rtl">אך אעפ"כ צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע כגון בעצת חכמינו ז"ל אשה חמת מלאה צואה כו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עוה"ז החכם רואה הנולד מהן שסופן לרקוב ולהיות רמה ואשפה וההפך להתענג ולשמוח בה' ע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות אעפ"כ הוא יעשה את שלו לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע יהיה נמאס קצת באמת. תניא פי"ד.</span>This strategy is not intended as something to use when having an urge, but as something to be done during other times.</ref> <span lang="he" dir="rtl">ובכ"מ) שהצעה לזה היא שהאדם יצייר לעצמו את המצב '''שלאחרי''' מילוי התאוה. והרי טבע בני אדם שלאחרי מילוי התאוה רואים שזהו דבר שאין בו ממש ("עס איז גארניטש"), ועד כדי כך, שהאדם מתפלא על עצמו היתכן שלא הי' יכול להתגבר על התאוה. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד יפעל על עצמו '''עתה''' להיות במעמד ומצב כמו '''לאחרי''' מילוי התאוה; לאחרי מילוי התאוה מתקרר מתאוותו ואילו עתה יצרו בוער כאש וא"כ כיצד יתכן שיהי' עתה כמו לאחרי מילוי התאוה? והמענה לזה שכיון שיש בו הענין דאלקי יצחק שהו"ע דלמעלה מהזמן יכול לעמוד עתה כמו בהמצב שלאח"ז. תורת מנחם, ש"פ תולדות תשי"ד עמ' 16 הע' 48.</span>
 +
 +
== References ==

Revision as of 18:42, 21 November 2020

Anytime you start thinking about the benefits of porn or masturbation, use it as a reminder to start thinking about the negative consequences. This can help somewhat neutralize the urge, or at least give you enough motivation to resist the urge. Your CBA can help you find out what the negative consequences are for you.

In The Porn Myth by Matthew Fradd, he describes it like this:

Finish the fantasy. This might sound counterintuitive, but it is so practical. When something triggers an initial thought, our mind gets stuck in a rut of anticipation. Thoughts are focused on what is coming or what we could be doing. Instead of staying in that rut, finish the fantasy: picture yourself following through with the action—walking to your computer, binging on porn for a few hours, masturbating, and then feeling like a miserable failure as a result.

Another variation is to think about both the negative consequences and the the pros of quitting. The SMART handbook recommends:

Review your CBA. It may not turn off the discomfort, but it may help you maintain your motivation to resist your urge. It may help to review it regularly, even when you’re not having an urge.

Similarly, in Changeology, Dr. John Norcross writes:

Remind yourself of the reason for your goal. Remember to use both sides (the two-headed push-pull) of the motivation: the push away from the disgusting behavior and the pull toward a brighter future. Such a process rarely stops a raging urge, but it powerfully reminds you of the psychological triggers in the past and the psychological payoffs in the future.

From GYE Members

  • Another thing that helps me neutralize my question on a more emotional level is the following: I try to imagine my life after already having had the pleasures I so crave. If I crave doing x,y and z, I try imagining having done so already and how I would feel about it. Would my life be so much different and better? I many times realize that having license to do x,y and z might be geshmak for the moment, but on the long run it doesn’t change my life for the better (and in fact sometimes for the worse). Many times it helps me sober up a bit from when I have a craving for something not so good. #anonymousmillenial[1]
  • Your phrase "A long week of holding out" screams at me from out of the page. It strongly suggests you are "Dry Drunk." i.e. You are using will power to stop falling, but inside you really want to experience the temporary physical pleasure of falling, to use the pleasure as a stress relief and a reward. I advise that you focus on the horrible feeling after you fall, and deeply embed in yourself that the fall brings more uncomfortable feelings than nice ones. That you need to be nicer to yourself, to get more enjoyment from life. So that you do not need to 'Hold Out" for a "Reward", but can breathe every day. Please think of the positive life and enjoying life, and take each day one by one, each hour by hour, doing something nice every hour. #ColinColin

Torah Sources

Directly related

  • משנה מסכת אבות פרק ב, ט: אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם רבי אליעזר אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב רבי שמעון אומר הרואה את הנולד.
  • תמיד דף לב עמוד א: איזהו חכם - הרואה את הנולד. וברש"י: המבין מלבו מה שעתיד להיות קורות שעתידים לבא ונזהר מהן.
  • גם כדי להרחיק האדם החטא ממנו, ישקול בדעתו שאין עונג החטא כגודל החרטה שעתיד להתחרט ממנו ולמאוס בחייו איך ככה עשה. שבט מוסר פ"ד ד אות ט-י.
  • Thinking about the regret he'll feel right after - והתקדשתם Ch. 34 p. 136 references 39,40.
  • בנוגע להתגברות על עניני תאוה - איתא בספרים (ראה של"ה פד, א.[1] ועוד. תניא פי"ד[2] ובכ"מ) שהצעה לזה היא שהאדם יצייר לעצמו את המצב שלאחרי מילוי התאוה. והרי טבע בני אדם שלאחרי מילוי התאוה רואים שזהו דבר שאין בו ממש ("עס איז גארניטש"), ועד כדי כך, שהאדם מתפלא על עצמו היתכן שלא הי' יכול להתגבר על התאוה. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד יפעל על עצמו עתה להיות במעמד ומצב כמו לאחרי מילוי התאוה; לאחרי מילוי התאוה מתקרר מתאוותו ואילו עתה יצרו בוער כאש וא"כ כיצד יתכן שיהי' עתה כמו לאחרי מילוי התאוה? והמענה לזה שכיון שיש בו הענין דאלקי יצחק שהו"ע דלמעלה מהזמן יכול לעמוד עתה כמו בהמצב שלאח"ז. תורת מנחם, ש"פ תולדות תשי"ד עמ' 16 הע' 48.

References

  1. של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (א): קצה. ואם יצרו מפתהו שיאכל למלא בטנו ותאותו, ישיב אמריו לו, מה יתרון לאדם ברוב אכילה ושתיה, הלא לפי רוב האכילה והשתיה ירבה קיא צואה, אם ימלא הבטן גש"ם על הארץ יורק, דרך מעלה או דרך מטה, מיהר צוא"ה להפתח לפני המטה, או אז יכנע יצרו הרע המפתה את האדם לילך חוץ לשיטה. ותוכחת מוסר זה, רמזו לנו רבותינו ז"ל במה שאמרו (בפרק כיצד מברכין (איזהו עשיר מי שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו, רצה לומר איזהו עשיר במעלות המדות ובמעלות (התרוממות) [התרומיות], מי שיש לו בית הכסא סמוך לשלחנו, רצה לומר סמוך לכשישב לאכול על שלחנו יש לו בית הכסא במחשבתו, ויאמר בלבו: למה לי רוב זבחים הרוג בקר ושחוט צאן, ואם כל דגי הים יאסף לי, מה יועיל לי, מאחר שאין לזה תכלית (ניסא) [נושא], כי אחרי כל המאכלים באים לבית הכסא, אין [בינו ל]בין אכילת בהמות חיות ועופות, הכל ישוב למקום הטנופת. ודרשו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה, פרק כ"ו) על פסוק (ישעיה מח, י) 'צרפתיך ולא בכסף (בחנתיך) [בחרתיך] בכור עני', מה הכור הזה אפילו אתה נותן (לו) [בו] כל העצים שבעולם הרי הוא שורפן ומפסידן, כך גרונו של אדם אפילו אתה נותן (לו) [בו] כל אכילות שבעולם הרי הוא מפסידן. והחכם עיניו בראשו, ויזכור זה כשישב לאכול, ואז ודאי לא ימשוך אחר תאותו. עוד יזכור בשעת אכילה, שכל מה שהוא מרבה באכילה מרבה בשר לרימה (אבות פ"ב מ"ז), שזהו אחריתו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (במסכת אבות (פ"ד מ"ד)) שתקות אנוש רימה. וכאשר יזכור האדם שני דברים אלו בשעת אכילה, האחד, שסוף אכילה לבית הכסא, והשני, שהמרבה בשר מרבה רימה, אז ודאי ימשוך ידו מאכילה מרובה ולא יאכל כי אם כדי חייו. קצו. וכל זה הנזכר כאן בסמוך, הוא נרמז בפרשת המן. בשכבר ידעת שהיה להם בכל יום די מחסורם, וכמו שאומר הכתוב (שמות טז, טז) 'לקטו ממנו איש לפי אכלו', רצה לומר במלות 'לפי אכלו' כפי שיעור אכילה לכל איש, דהיינו כדי חייו, לא פחות ולא יותר, וכמו שאומר הכתוב אחר כך (שם שם, יח) 'וימדו בעמר ולא העדיף המרבה' וגו', והיה זה הפלא לעורר לבות האנשים וללמד דעת את העם, שאין עודפות במי שמרבה אכילה יותר מכדי חייו, הואיל והכל הולך לאיבוד, כנזכר בסמוך בשם המדרש (תנא דבי אליהו רבה, פכ"ו) גרונו של אדם כו', עד... הרי הוא מפסידן. 'והממעיט לא החסיר' (שמות טז, יח), כלומר גם הממעיט לא חסר לו דבר הואיל והחיה את נפשו עד עת קצו. ואמר אחר כך (שם שם, כ) 'ולא שמעו אל משה', רצה לומר שהיו רודפים אחר המותרות, ולא כיוונו רק אל מילוי הבטן, אשר יורק דרך מעלה או דרך מטה כנזכר לעיל, מה כתיב בתריה (שם) 'וירם תולעים' וגו', בא להורות לשעה ולדורות, שכל מי שעושה כן לא זכר אחריתו, כי רבוי המאכלים מרבים בשר לרימה אחר מותו. ואמר עוד (שם) 'ויבאש', אפילו בחייו, כי רבוי המאכלים מרבים קיא צואה, בקיץ ובחורף, 'וסרח העודף', ותעלה באשו וצחנתו על אפו ועל חמתו, קל וחומר במותו. הלא יזכור האדם כל זה, מדי אכלו ומדי שתותו, ולא ימלא כריסו עד כדי השגת תאותו. וזה יהיה שלומו וטובתו, כי יאכלו כפי 'תועלתו' ולא כפי 'תולעתו'.
  2. אך אעפ"כ צריך לקבוע לו עתים גם כן לשית עצות בנפשו להיות מואס ברע כגון בעצת חכמינו ז"ל אשה חמת מלאה צואה כו'. וכהאי גוונא. וכן כל מיני מטעמים ומעדנים נעשים כך חמת מלא כו'. וכן כל תענוגי עוה"ז החכם רואה הנולד מהן שסופן לרקוב ולהיות רמה ואשפה וההפך להתענג ולשמוח בה' ע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה כפי יכולתו אף שיודע בנפשו שלא יגיע למדרגה זו באמת לאמיתו כי אם בדמיונות אעפ"כ הוא יעשה את שלו לקיים את השבועה שמשביעים תהי צדיק וה' יעשה הטוב בעיניו. ועוד שההרגל על כל דבר שלטון ונעשה טבע שני. וכשירגיל למאס את הרע יהיה נמאס קצת באמת. תניא פי"ד.This strategy is not intended as something to use when having an urge, but as something to be done during other times.