Journaling - Revision history

Wikiadmin at 12:04, 7 January 2021

2021-01-07T12:04:29Z

Wikiadmin at 12:03, 7 January 2021

2021-01-07T12:03:59Z

Wikiadmin: /* Torah Sources */

2020-11-23T11:18:14Z

Torah Sources

Wikiadmin at 11:17, 23 November 2020

2020-11-23T11:17:30Z

Wikiadmin at 17:02, 22 November 2020

2020-11-22T17:02:33Z

Wikiadmin at 16:58, 22 November 2020

2020-11-22T16:58:24Z

Wikiadmin at 16:56, 22 November 2020

2020-11-22T16:56:21Z

Wikiadmin at 16:47, 22 November 2020

2020-11-22T16:47:09Z

Wikiadmin at 16:40, 22 November 2020

2020-11-22T16:40:08Z

Wikiadmin at 16:31, 22 November 2020

2020-11-22T16:31:15Z

@@ Line 2: / Line 2: @@
 == References ==
-Emotion disclosure. Early psychologists like Freud (1933) asserted that talking about past adverse experiences could help “cure” many mental and physical ailments. Empirical studies have since demonstrated that verbally disclosing thoughts and feelings about personally meaningful experiences, such as writing about a traumatic experience for 20 min, can improve physical and This document is copyrighted by the American Psychological Association or one of its allied publishers. This article is intended solely for the personal use of the individual user and is not to be disseminated broadly. psychological well-being in the long-term (Frattaroli, 2006; Hemenover, 2003; Pennebaker, 1997). These long-term benefits of emotion disclosure are consistent with findings that acceptance, rather than denial, predicts better outcome when faced with adversity (Carver et al., 1993; Manne et al., 2003; Silver, Holman, McIntosh, Poulin, & Gil-Rivas, 2002). ''Tabibnia, G., & Radecki, D. (2018). Resilience training that can change the brain. In Consulting Psychology Journal: Practice and Research (Vol. 70, Issue 1, pp. 59–88). Educational Publishing Foundation. <nowiki>https://doi.org/10.1037/cpb0000110</nowiki>''
+Emotion disclosure. Early psychologists like Freud (1933) asserted that talking about past adverse experiences could help “cure” many mental and physical ailments. Empirical studies have since demonstrated that verbally disclosing thoughts and feelings about personally meaningful experiences, such as writing about a traumatic experience for 20 min, can improve physical and This document is copyrighted by the American Psychological Association or one of its allied publishers. This article is intended solely for the personal use of the individual user and is not to be disseminated broadly. psychological well-being in the long-term (Frattaroli, 2006; Hemenover, 2003; Pennebaker, 1997). These long-term benefits of emotion disclosure are consistent with findings that acceptance, rather than denial, predicts better outcome when faced with adversity (Carver et al., 1993; Manne et al., 2003; Silver, Holman, McIntosh, Poulin, & Gil-Rivas, 2002). ''Tabibnia, G., & Radecki, D. (2018). Resilience training that can change the brain. In Consulting Psychology Journal: Practice and Research (Vol. 70, Issue 1, pp. 59–88). Educational Publishing Foundation. <nowiki>https://doi.org/10.1037/cpb0000110</nowiki>'' (see there for more)
 == See also ==

← Older revision		Revision as of 12:03, 7 January 2021
Line 1:		Line 1:
	See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]]		See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]]
		+
		+	== References ==
		+	Emotion disclosure. Early psychologists like Freud (1933) asserted that talking about past adverse experiences could help “cure” many mental and physical ailments. Empirical studies have since demonstrated that verbally disclosing thoughts and feelings about personally meaningful experiences, such as writing about a traumatic experience for 20 min, can improve physical and This document is copyrighted by the American Psychological Association or one of its allied publishers. This article is intended solely for the personal use of the individual user and is not to be disseminated broadly. psychological well-being in the long-term (Frattaroli, 2006; Hemenover, 2003; Pennebaker, 1997). These long-term benefits of emotion disclosure are consistent with findings that acceptance, rather than denial, predicts better outcome when faced with adversity (Carver et al., 1993; Manne et al., 2003; Silver, Holman, McIntosh, Poulin, & Gil-Rivas, 2002). ''Tabibnia, G., & Radecki, D. (2018). Resilience training that can change the brain. In Consulting Psychology Journal: Practice and Research (Vol. 70, Issue 1, pp. 59–88). Educational Publishing Foundation. <nowiki>https://doi.org/10.1037/cpb0000110</nowiki>''

	== See also ==		== See also ==

@@ Line 7: / Line 7: @@
 == Torah Sources ==
-* <span lang="he" dir="rtl">מילי דשמיא עמ' 31 מכתב ידו של '''בעל ספר חרדים''': "וקנס פ' א[חד] אכל כ"ד שעות שלא אכתוב חשבון". דהיינו שנהג להשית על עצמו קנס כספי על כל יממה שלא יעשה בה חשבון נפש בכתב.</span>
+*  <span lang="he" dir="rtl">מילי דשמיא עמ' 31 מכתב ידו של '''בעל ספר חרדים''': "וקנס פ' א[חד] אכל כ"ד שעות שלא אכתוב חשבון". דהיינו שנהג להשית על עצמו קנס כספי על כל יממה שלא יעשה בה חשבון נפש בכתב (הערת המו"ל שם).</span>
 * <span lang="he" dir="rtl">בספר תנועת המוסר (ח"ד ע' 77-79) מסופר על מרן בעל ה"חפץ חיים" שהיה מנהל פנקס שכזה, והיה תמה: מדוע העולם אינו נוהג כך? הלא אפילו חנווני במכולת מנהל פנקס חשבונות, ועבודת ה' אינה ראויה לניהול פנקס? החפץ חיים הביא ראיה שהתנאים הקדושים היו מנהלים פנקס שכזה, מהגמרא במסכת שבת אשר מספרת על רבי ישמאעל שקרא לאור הנר בשבת, ושכח מרוב עיוני והטה את הנר (כך לפי דעה אחת שם), דבר אשר גורם להבערה. הגמרא אומרת שרבי ישמאל כתב על פנקסו: אני ישמעאל קראתי והטיתי נר שבת. לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן דייק החפץ שרבי ישמאעל ניהל פנקס בו היה רושם את מעשיו!</span>
 ** כדאי להעתיק משם את כל הדברים.

← Older revision		Revision as of 11:17, 23 November 2020
Line 1:		Line 1:
	See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]]		See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]]
		+
		+	== See also ==
		+
		+	* [https://intercom.help/gye-faq/en/articles/4590471-life-skills-journaling Life Skills: Journaling]

	== Torah Sources ==		== Torah Sources ==

← Older revision		Revision as of 17:02, 22 November 2020
Line 1:		Line 1:
−	See also [[Tracking]]	+	See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]]

	== Torah Sources ==		== Torah Sources ==

@@ Line 6: / Line 6: @@
 * <span lang="he" dir="rtl">בספר תנועת המוסר (ח"ד ע' 77-79) מסופר על מרן בעל ה"חפץ חיים" שהיה מנהל פנקס שכזה, והיה תמה: מדוע העולם אינו נוהג כך? הלא אפילו חנווני במכולת מנהל פנקס חשבונות, ועבודת ה' אינה ראויה לניהול פנקס? החפץ חיים הביא ראיה שהתנאים הקדושים היו מנהלים פנקס שכזה, מהגמרא במסכת שבת אשר מספרת על רבי ישמאעל שקרא לאור הנר בשבת, ושכח מרוב עיוני והטה את הנר (כך לפי דעה אחת שם), דבר אשר גורם להבערה. הגמרא אומרת שרבי ישמאל כתב על פנקסו: אני ישמעאל קראתי והטיתי נר שבת. לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן דייק החפץ שרבי ישמאעל ניהל פנקס בו היה רושם את מעשיו!</span>
 ** כדאי להעתיק משם את כל הדברים.
-* טהרת הקודש (רוט) א-ב פרק י' בארוכה.
+* טהרת הקודש (רוט) א-ב מאמר מארי דחושבנא פרק י' בארוכה.
 * <span lang="he" dir="rtl">מטרת כתיבת רעיוני היא לצרף רעיון אל רעיון ולבנות מחשבה של היום על המשך מחשבה של אתמול לבנות מזה בעזרת ה' דרך בעבודת ה' (שפתי חיים, פרידלנדר, מועדים ג', עמ' טו-טז)</span>
 **<span lang="he" dir="rtl">טוב לכתוב כל מחשבה כדי לקבוע לה צורה ולא תכלה כעשן  (שם)</span>

@@ Line 25: / Line 25: @@
 * See בים דרך ח"ה דברים ב (לוגסי) עמ' רמו אודות כמה מעלות בחשבון נפש בכתב. ושם עמ' רמה עוד כמה עצות.
 * בני ציון (פרץ) עמ' תרעה אודות הרב מצליח מזוז זצ"ל היה רושם כל יום כמה דקות בזבז...
 * קונטרס זכון לזכר ר' אהן שילה זצ"ל נדפס בסוף ספר חומת אש - מוקצה (שילה) עמ' 390: הקפיד לנהל פנקס חשבון נפש במשך שנים ארוכות שבו הוא היה כותב את כל מעשיו בכל יום עד לפרטי פרטים וכן את כל קבלותיו והמעשים שבהם דרש מעצמו להתקדם בהם. על הפנסק הוא היה עובר בכל ערב פעם אחת ובכל שבוע פעם נוספת ובכל סוף החודש עוד פעם ובחודש אלול פעם רביעית. הוא היה מסמן לעצמו ציונים ולעת הצורך אף היה קונס את עצמו.

@@ Line 22: / Line 22: @@
 האם יש לנו יומנים של גדולי הדורות אולי ספר תהילים ספר מעגל טוב לחיד"א קהלת ליקוטי דיבורים להריי"ץ בפרט רשימת המאסר, יש ספר "מילי דאגרות" של הרב פליעוו התכתבות עם הגר"מ גיפטר שם ניתן להכיר את הגדילה שלו בלימוד, ויש מעט מאוד אוטוביוגרפיות כתיבה עצמית של תולדותיהם והתמודדויותיהם ואפילו הפחד יצחק אגרות וכתבים איגרת קכח עמ' ריז המדבר על רעה חולה שמתארים רק את צדדי השלימות האחרונים של הגדולים לא כתב על עצמו.</ref>
 * שמואל בקוראי שמו, בני משפחת טרוביץ (אודות רבי שמואל טרוביץ זצ"ל בעל מעדני שמואל) עמ' 88: עם העט בידו היה עורך את חשבון נפשו יום יום. דפי פנסקיו מקפלים מסכת שלימה, מדהימה ונוקבת, של חובת האדם בעולמו.... פנקסי חשבון נפש רבים הותיר אחריו, עיי"ש לכמה דוגמאות.
 * המבשר תורני 108 בשלח: [על רבי שבתאי אטון זצ"ל] בכל יום כתב בדיוק נמרץ מה עבר עליו, כמה הספיק ללמוד, ואיזה דברים עליו לתקן לשלימות נפשו, וכן איזה קבלות טובות ומסריות הוא יקבל על עצמו לתקופה הקורה. ושם שכך עשה במשך שנים ארוכות החל מצעירותו ועד לימיו האחרונים.
 * בס' בכתם פז, ארביב (אודות הרב שמעון גבאי זצ"ל): רגיל היה רבנו לערוך בעצמו חשבון נפש בדוקדק על כל פרט ופרט. חשבון נפש שהועלה עלי כתב: זה ספר תולדות אדם.