Difference between revisions of "Practice"

From The GYE Wiki
Jump to navigation Jump to search
Line 7: Line 7:
  
 
* תשבי ערך רגל: לשון הרגל הוא מורגל בדברי רבותינו ז"ל בבנין הפעיל, ולא נמצא במקרא רק אנכי תרגלתי לאפרים (הושע יא, ג) שהוא כמו הרגלתי, וכן לא שמשו בו רבותינו ז"ל רק בבנין הפעיל הרגיל, מרגיל, (בכות כב.) ארגיל וכו' והתאר רגיל, רגילים, והשם רגילות או הרגל, וכן אמר החכם ההרגל על כל דבר שלטון, ענין בקיאות ומהירות עט סופר מהיר (תהלים מה, ב) תרגום קולמוס ספרא רגיל, ולא מצאתי לו חבר בתרגום, בלשון אשכנז ביהענד ובלעז פראטיקא.
 
* תשבי ערך רגל: לשון הרגל הוא מורגל בדברי רבותינו ז"ל בבנין הפעיל, ולא נמצא במקרא רק אנכי תרגלתי לאפרים (הושע יא, ג) שהוא כמו הרגלתי, וכן לא שמשו בו רבותינו ז"ל רק בבנין הפעיל הרגיל, מרגיל, (בכות כב.) ארגיל וכו' והתאר רגיל, רגילים, והשם רגילות או הרגל, וכן אמר החכם ההרגל על כל דבר שלטון, ענין בקיאות ומהירות עט סופר מהיר (תהלים מה, ב) תרגום קולמוס ספרא רגיל, ולא מצאתי לו חבר בתרגום, בלשון אשכנז ביהענד ובלעז פראטיקא.
 +
* ראשית חכמה הקצר שער התשובה פ"ו - מבאר איך להתרגל לצום הרבה לאט לאט
 
* אגרת הגר"א הובא במאורות הגר"א עמ' קמז: ותקרא האגרת הזאת בכל שבוע ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה שלא ידברו דברים בטלים  ח"ו וכ"ש ח"ו בלשון הרע וכיו"ב. כו' ולכן תרגילם כי הדבור והמדות צריך הרגל רב, וההרגל על כל דבר שלטון וכל התחלות קשות. ואח"כ (נ"א: טוב לו) ואוזל לו אז יתהלל כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש, וזה כל האדם לא יניח לו לחפצו ובמתג ורסן עדיו לבלום, ועד יום מותו צריך האדם לתיסר ולא בתענתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאוותו כו' עיי"ש.
 
* אגרת הגר"א הובא במאורות הגר"א עמ' קמז: ותקרא האגרת הזאת בכל שבוע ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה שלא ידברו דברים בטלים  ח"ו וכ"ש ח"ו בלשון הרע וכיו"ב. כו' ולכן תרגילם כי הדבור והמדות צריך הרגל רב, וההרגל על כל דבר שלטון וכל התחלות קשות. ואח"כ (נ"א: טוב לו) ואוזל לו אז יתהלל כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש, וזה כל האדם לא יניח לו לחפצו ובמתג ורסן עדיו לבלום, ועד יום מותו צריך האדם לתיסר ולא בתענתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאוותו כו' עיי"ש.
 
* תניא פרק מב - העיקר הוא ההרגל להרגיל דעתו כו'. וזה נכלל ג"כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו
 
* תניא פרק מב - העיקר הוא ההרגל להרגיל דעתו כו'. וזה נכלל ג"כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו

Revision as of 09:00, 13 December 2020

References

  • Watson David L., T. R. G. (2013). Self-Directed Behavior: Self-Modification for Personal Adjustment - David L. Watson, Roland G. Tharp - Google Books. Cengage Learning. https://books.google.co.il/books/about/Self_Directed_Behavior_Self_Modification.html?id=RnajZreJgGwC&redir_esc=y
  • The Three P’s to Success: Patience, Persistence and Positivity[1]

Torah Sources

  • תשבי ערך רגל: לשון הרגל הוא מורגל בדברי רבותינו ז"ל בבנין הפעיל, ולא נמצא במקרא רק אנכי תרגלתי לאפרים (הושע יא, ג) שהוא כמו הרגלתי, וכן לא שמשו בו רבותינו ז"ל רק בבנין הפעיל הרגיל, מרגיל, (בכות כב.) ארגיל וכו' והתאר רגיל, רגילים, והשם רגילות או הרגל, וכן אמר החכם ההרגל על כל דבר שלטון, ענין בקיאות ומהירות עט סופר מהיר (תהלים מה, ב) תרגום קולמוס ספרא רגיל, ולא מצאתי לו חבר בתרגום, בלשון אשכנז ביהענד ובלעז פראטיקא.
  • ראשית חכמה הקצר שער התשובה פ"ו - מבאר איך להתרגל לצום הרבה לאט לאט
  • אגרת הגר"א הובא במאורות הגר"א עמ' קמז: ותקרא האגרת הזאת בכל שבוע ובפרט בשבת קודם האכילה ובתוך הסעודה שלא ידברו דברים בטלים ח"ו וכ"ש ח"ו בלשון הרע וכיו"ב. כו' ולכן תרגילם כי הדבור והמדות צריך הרגל רב, וההרגל על כל דבר שלטון וכל התחלות קשות. ואח"כ (נ"א: טוב לו) ואוזל לו אז יתהלל כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש, וזה כל האדם לא יניח לו לחפצו ובמתג ורסן עדיו לבלום, ועד יום מותו צריך האדם לתיסר ולא בתענתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאוותו כו' עיי"ש.
  • תניא פרק מב - העיקר הוא ההרגל להרגיל דעתו כו'. וזה נכלל ג"כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו
  • חשבון הנפש, לפין, סי' כ: אלא שמחמת שהן נוחים מאוד לפיכך כל עיקר פעולתם תלויה בהתמדה רצופה. כמו שאמר הכתוב אבנים שחקו מים (איוב יד יט) שהדבר ברור שהחינוך הנוח והמתמיד מוסיף והולך אפילו על כח הגוף הבהמי עצמו. וכמעשה של אותו בעל אגרוף הגדול בארץ יון שהרגיל את עצמו לשאת על כתפו עגל בן בקר כמה שעות מדי יום ביומו מעת הולדו עך שנעשה פר בן שלש שנים. ועדיין לא היה יכול להכביד עליו אפילו בגדלו יותר מבקטנו עד שנשתוממו רואיו, ולא האמינו שומעיו דהיינו אותן שלא הכירו בהערמות גניבת הדעת של נפש הבהמיות שלו.
  • משיח שמן שמות קויפמאן עמ' קכה-קכט
  • אולי קשור: הדברים שלומדים מגנב - אם לא מצליח מנסה שוב
    • החכם - עי' שערי תשובה שער ב אות ל - המו"ל שם. הובא בערך habits.