Difference between revisions of "Heavenly Reward"
| Line 11: | Line 11: | ||
'''ספר חסידים (מרגליות) סימן קנה:''' כשיבא לידך שום דבר שלא ברצון הקדוש ברוך הוא ומפני הבושת אתה מונע אותו שקשה לעשות ומפליא בעיניך הדבר או שיש לך יצה"ר שמתגבר עליך לעבור או לעשות תחשוב אלו היית בשעת השמד הרי היו לך כל היסורים או מות בעבור הבורא שנאמר (שה"ש א' ג') על כן עלמות אהבוך ואם היו רוצים להרוג אותך או יסורים לעשות לך שנבחר מות מחיים היית סובל וכ"ש זה הדבר שאינו כל כך גדול שמתגבר עליך יצרך. ו'''מקבל שכר טוב מה שאדם כופף את יצרו יותר ממאה מצות שאין יצרו מסיתו ותוקפו ודחקו עליה''' שהרי אמרו אין שכר על המצות שיעשו לעתיד לבא. עד שלא יבואו ימי הרעה (קהלת י"ב א') אלו ימי הזקנה ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (שם) אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. לפיכך טוב יותר לעשות אותו דבר שיצה"ר מתגבר עליו ומכניע את יצרו בעבור הבורא משאר מצות שאין יצה"ר חושש בהן שלא תאמר הרי המצות שקולות קלות כחמורות. ועון גדול נושא על מאה מצות שאין היצר מקטרג והוא עובר עליהם יותר ממצות שהיצר מקטרג עליהם משל למלך ב"ו שצוה לעבדיו ללכת במקום פלוני בא אחד ואמר לעבדו אחד אל תלך במקום פלוני שהמלך שולחך ואני אתן לך ליטרין ולקח ליטרין ולא הלך ואחד לא הלך שאחד נדר ליתן לו שני פשוטים. הרי זה שלקח רק שני פשוטים יותר ענשו שבדבר קל בטל רצון המלך כך זה שחוטא בדבר שאין יצרו מתגבר עליו עונשו יותר גדול. | '''ספר חסידים (מרגליות) סימן קנה:''' כשיבא לידך שום דבר שלא ברצון הקדוש ברוך הוא ומפני הבושת אתה מונע אותו שקשה לעשות ומפליא בעיניך הדבר או שיש לך יצה"ר שמתגבר עליך לעבור או לעשות תחשוב אלו היית בשעת השמד הרי היו לך כל היסורים או מות בעבור הבורא שנאמר (שה"ש א' ג') על כן עלמות אהבוך ואם היו רוצים להרוג אותך או יסורים לעשות לך שנבחר מות מחיים היית סובל וכ"ש זה הדבר שאינו כל כך גדול שמתגבר עליך יצרך. ו'''מקבל שכר טוב מה שאדם כופף את יצרו יותר ממאה מצות שאין יצרו מסיתו ותוקפו ודחקו עליה''' שהרי אמרו אין שכר על המצות שיעשו לעתיד לבא. עד שלא יבואו ימי הרעה (קהלת י"ב א') אלו ימי הזקנה ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (שם) אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. לפיכך טוב יותר לעשות אותו דבר שיצה"ר מתגבר עליו ומכניע את יצרו בעבור הבורא משאר מצות שאין יצה"ר חושש בהן שלא תאמר הרי המצות שקולות קלות כחמורות. ועון גדול נושא על מאה מצות שאין היצר מקטרג והוא עובר עליהם יותר ממצות שהיצר מקטרג עליהם משל למלך ב"ו שצוה לעבדיו ללכת במקום פלוני בא אחד ואמר לעבדו אחד אל תלך במקום פלוני שהמלך שולחך ואני אתן לך ליטרין ולקח ליטרין ולא הלך ואחד לא הלך שאחד נדר ליתן לו שני פשוטים. הרי זה שלקח רק שני פשוטים יותר ענשו שבדבר קל בטל רצון המלך כך זה שחוטא בדבר שאין יצרו מתגבר עליו עונשו יותר גדול. | ||
</div> | </div> | ||
| − | '' | + | ''Excerpt: "When a person subdues his yetzer hara, he receives 100 times more reward than when the yetzer hara does not seek to entice and pressure him [to sin]. Therefore, it is preferable for a person to accomplish a mitzvah that the yetzer hara seeks to prevent him from doing and subdue his yetzer for the sake of his Creator, than to do other mitzvos to which the yetzer hara gives no attention."'' |
== הקושי המיוחד בדורות האחרונים == | == הקושי המיוחד בדורות האחרונים == | ||
Revision as of 12:08, 8 November 2020
לפום צערא אגרא
פרקי אבות פ"ה כ"ג: בן הא הא אומר לפום צערא אגרא.
אבות דרבי נתן: רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בילדותך אל תאמר איני לומד בזקנותי אלא למוד תורה כי אינך יודע איזה יכשר. אם למדת תורה בשעת העושר אל תשב לך בשעת העוני. אם למדת תורה בשעת שביעה אל תשב לך בשעת רעבה. אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשב לך בשעת הדחק לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך.[1]
שיר השירים רבה פרשה ח: ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער נטלו שכר אלף, הה"ד (דברי הימים א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה שלא בצער נטלו שכר מאתים, שנאמר (שם) ראשיהם מאתים, וכל אחיהם על פיהם. ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הדא ה"ד ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים שנאמר ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.
ספר חסידים (מרגליות) סימן קנה: כשיבא לידך שום דבר שלא ברצון הקדוש ברוך הוא ומפני הבושת אתה מונע אותו שקשה לעשות ומפליא בעיניך הדבר או שיש לך יצה"ר שמתגבר עליך לעבור או לעשות תחשוב אלו היית בשעת השמד הרי היו לך כל היסורים או מות בעבור הבורא שנאמר (שה"ש א' ג') על כן עלמות אהבוך ואם היו רוצים להרוג אותך או יסורים לעשות לך שנבחר מות מחיים היית סובל וכ"ש זה הדבר שאינו כל כך גדול שמתגבר עליך יצרך. ומקבל שכר טוב מה שאדם כופף את יצרו יותר ממאה מצות שאין יצרו מסיתו ותוקפו ודחקו עליה שהרי אמרו אין שכר על המצות שיעשו לעתיד לבא. עד שלא יבואו ימי הרעה (קהלת י"ב א') אלו ימי הזקנה ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (שם) אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. לפיכך טוב יותר לעשות אותו דבר שיצה"ר מתגבר עליו ומכניע את יצרו בעבור הבורא משאר מצות שאין יצה"ר חושש בהן שלא תאמר הרי המצות שקולות קלות כחמורות. ועון גדול נושא על מאה מצות שאין היצר מקטרג והוא עובר עליהם יותר ממצות שהיצר מקטרג עליהם משל למלך ב"ו שצוה לעבדיו ללכת במקום פלוני בא אחד ואמר לעבדו אחד אל תלך במקום פלוני שהמלך שולחך ואני אתן לך ליטרין ולקח ליטרין ולא הלך ואחד לא הלך שאחד נדר ליתן לו שני פשוטים. הרי זה שלקח רק שני פשוטים יותר ענשו שבדבר קל בטל רצון המלך כך זה שחוטא בדבר שאין יצרו מתגבר עליו עונשו יותר גדול.
Excerpt: "When a person subdues his yetzer hara, he receives 100 times more reward than when the yetzer hara does not seek to entice and pressure him [to sin]. Therefore, it is preferable for a person to accomplish a mitzvah that the yetzer hara seeks to prevent him from doing and subdue his yetzer for the sake of his Creator, than to do other mitzvos to which the yetzer hara gives no attention."
הקושי המיוחד בדורות האחרונים
ספר חסידים סימן תתקמה: אצל הקדוש ברוך הוא לב שאינן פקחים בדורות אחרונים כלב פקחים שהיו בדורות ראשונים וכו' וכיוצא בזה ראיתי בכתבי מהרח"ו ז"ל ששאל לרבו רבינו האר"י ז"ל דעין רואה בתלמוד ובמדרשים שמעשים טובים מדות וקדושת התנאים והאמוראים הוא דבר מבהיל ולא יוכל האדם בדורנו לעשות אחת מאלף והשיב לו הרב זצ"ל דעתה גברה מאד הסט"א והמעט שעושים עתה חשוב לפניו יתברך כהרבה שהיו עושים הראשונים עכ"ד.
- ↑ מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ג. ופירש המפרש (הובא בס' משנה שכיר), שמא תאמר שמעתא בעי צלותא ואין דעתי צלולה, על זה קאמר טוב דבר אחד בצער ממאה בריוח, ומנחת עני יוכיח שהיה רק קומץ סולת ונאמר בו [ויקרא א, ט] "אשה ריח ניחוח" - נחת רוח לפני, כדאיתא סוף מנחות [קי, א] עיין שם.