Difference between revisions of "Nocturnal Emissions"
(Created page with "[Also known as wet dreams] See Kesser Rosh, The Steipler") |
|||
Line 1: | Line 1: | ||
[Also known as wet dreams] | [Also known as wet dreams] | ||
− | + | == Torah Sources == | |
+ | |||
+ | === Kesser Rosh === | ||
+ | <span lang="he" dir="rtl">כתב בכתר ראש סי' קלד משמו של מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל:</span><blockquote><span lang="he" dir="rtl">ארז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים - אמר רבינו שבוודאי ת"ח צריך ליזהר שלא ימצא רבב כו' אבל מן המתאכלים בביתו א"צ ליזהר ואין החטא גדול כ"כ אם בא ע"י ריבוי מאכל או מיני מאכלים הגורמים או מטרדת הדרך, רק אם בא מחמת ראיית ערוה או הרהור חטא הוא, וגם אין להרעיש כ"כ כי זה רק התגלות המחשבה לחוץ, וכ"ש ש'''מדאגה יוכל לבא עוד יותר לזה''' ח"ו ח"ו.</span></blockquote><span lang="he" dir="rtl">בכתר ראש (סי' קלג) בשם מרנא הגר"ח מוולוז'ין משמיה דרבינו הגר"א:</span><blockquote><span lang="he" dir="rtl">תשובה להנכשל בעון קרי '''כמעט בפשע ר"ל''' הוא '''כשעוסק בתורה א"צ לדאוג כלל'''. וכזה שאל מרבו הגר"א ז"ל והראה לו מאמר בתיקונים ובספרי מוסר המחמירים מאד בענין הזה שצריך לסבול יסורים קשים ומרודים כמות ואין תקנה כ"א במיתה ממש ע"ש שנאמר "ועפר אחר יקח", אבל בסוף המאמר בת"ז נמצא דבר טוב למבין שכתב בתיקון כ"א וכ"ב אבל אורייתא "אורך ימים בימינה וכו'" פי' שמצלת מן המיתה, "ובשמאלה עושר וכבוד" - שמצלת מן היסורים קשים כמיתה. והספרי מוסר לא הביאו זאת כו'.</span></blockquote> | ||
+ | |||
+ | === The Steipler === | ||
+ | |||
+ | ==== <span lang="he" dir="rtl">חלק א סי' קיג - לצעיר אחד בענין טו"ק והרהורי עבירה</span> ==== | ||
+ | <span lang="he" dir="rtl">מה שאדם בא לידי טומאה בלא הרהור אין בזה שום עון כלל כי זה נקרא לאונסו רק צריך לטבול בבוקר.</span> | ||
+ | |||
+ | <span lang="he" dir="rtl">ודאי ובודאי צריך להזהר עד כמה שאפשר מהמתכלות בנשים ומכל דבר המביא לידי הרהור ומה שיבא ח"ו לידי טומאה אחר הזהירות אין בזה עון.</span> | ||
+ | |||
+ | <span lang="he" dir="rtl">מה שמכל דבר קטן בא לידי הרהור זהו רגיל מאוד בהרבה צעירים, והעיקר לעסוק בתורה הקדושה ובמשך איזו שנים ינצל אי״ה מזה ורק שלא לבטל מדברי תורה כי ביטול תורה גורם לכל הרהורים רעים ח״ו.</span> | ||
+ | |||
+ | <span lang="he" dir="rtl">מה שראה קרי ביוה"כ אין זה כלום אצל איש צעיר שאין לו אשה כי חז"ל דיברו באיש כזה שמטבעו אינו עלול לזה ומן השמים סיבבו לו כן אבל מי שבא לו מכח טבעו אין כאן "ידאג" ואין כאן "מובטח לו" כו' כמבואר כ"ז בתשובת צמח צדק מליובביץ בסוף חלק חו"מ שער המלואים סי' מ"ב וכן ידוע מכמה גדולי ישראל שהורו כן והוא פשוט.</span> |
Revision as of 09:01, 12 November 2020
[Also known as wet dreams]
Torah Sources
Kesser Rosh
כתב בכתר ראש סי' קלד משמו של מרן הגר"ח מוולוז'ין זצוק"ל:
ארז"ל אכסנאי לא יאכל ביצים - אמר רבינו שבוודאי ת"ח צריך ליזהר שלא ימצא רבב כו' אבל מן המתאכלים בביתו א"צ ליזהר ואין החטא גדול כ"כ אם בא ע"י ריבוי מאכל או מיני מאכלים הגורמים או מטרדת הדרך, רק אם בא מחמת ראיית ערוה או הרהור חטא הוא, וגם אין להרעיש כ"כ כי זה רק התגלות המחשבה לחוץ, וכ"ש שמדאגה יוכל לבא עוד יותר לזה ח"ו ח"ו.
בכתר ראש (סי' קלג) בשם מרנא הגר"ח מוולוז'ין משמיה דרבינו הגר"א:
תשובה להנכשל בעון קרי כמעט בפשע ר"ל הוא כשעוסק בתורה א"צ לדאוג כלל. וכזה שאל מרבו הגר"א ז"ל והראה לו מאמר בתיקונים ובספרי מוסר המחמירים מאד בענין הזה שצריך לסבול יסורים קשים ומרודים כמות ואין תקנה כ"א במיתה ממש ע"ש שנאמר "ועפר אחר יקח", אבל בסוף המאמר בת"ז נמצא דבר טוב למבין שכתב בתיקון כ"א וכ"ב אבל אורייתא "אורך ימים בימינה וכו'" פי' שמצלת מן המיתה, "ובשמאלה עושר וכבוד" - שמצלת מן היסורים קשים כמיתה. והספרי מוסר לא הביאו זאת כו'.
The Steipler
חלק א סי' קיג - לצעיר אחד בענין טו"ק והרהורי עבירה
מה שאדם בא לידי טומאה בלא הרהור אין בזה שום עון כלל כי זה נקרא לאונסו רק צריך לטבול בבוקר.
ודאי ובודאי צריך להזהר עד כמה שאפשר מהמתכלות בנשים ומכל דבר המביא לידי הרהור ומה שיבא ח"ו לידי טומאה אחר הזהירות אין בזה עון.
מה שמכל דבר קטן בא לידי הרהור זהו רגיל מאוד בהרבה צעירים, והעיקר לעסוק בתורה הקדושה ובמשך איזו שנים ינצל אי״ה מזה ורק שלא לבטל מדברי תורה כי ביטול תורה גורם לכל הרהורים רעים ח״ו.
מה שראה קרי ביוה"כ אין זה כלום אצל איש צעיר שאין לו אשה כי חז"ל דיברו באיש כזה שמטבעו אינו עלול לזה ומן השמים סיבבו לו כן אבל מי שבא לו מכח טבעו אין כאן "ידאג" ואין כאן "מובטח לו" כו' כמבואר כ"ז בתשובת צמח צדק מליובביץ בסוף חלק חו"מ שער המלואים סי' מ"ב וכן ידוע מכמה גדולי ישראל שהורו כן והוא פשוט.