The Steipler

קריינא דאגרתא חלק א סי' סו

נבהלתי מראות המובן במכתבך (מתוך איזו מילים) שאתה צם תעניתים חלילה. תדע שזהו דרכי היצר לבטל אותך מתורה כי בזמנינו המסגף גופו אי אפשר שלא יזיק ללימוד התורה שלו ושעה אחת של לימוד חביב אצל הקב"ה יותר מאלף תעניות, וכבר מבואר בספרים הקדושים דת"ח אסור להתענות, והוא מבואר בגמ' תענית די"א ע"ב א"ר ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא כו' ע"ש. ומה שמצאנו בחז"ל וקצת בפוסקים שהיו ת"ח מתענים זו כשהיו בריאים חזקים וידעו בבירור שלא יזיק להם כל, אבל בזמנינו ברור שהתענית מזיק ללימוד תורה ואסור. מי שרוצה לסגף עצמו לשם כפרת עונות, ילמד בחזרה על דבר שכבר הוא יודע היטב דלימוד זה אין לו חשק והוי לימוד הזה לש"ש ממש והוי ג"כ סיגוף, ובכל אופן לא סיגופים אחרים ח"ו גם בענין הלימוד. עכ"ל.

קריינא דאגרתא חלק א סי' קיג

מה שמכל דבר קטן בא לידי הרהור זהו רגיל מאוד בהרבה צעירים, ‏והעיקר לעסוק בתורה הקדושה ובמשך איזו שנים ינצל אי״ה מזה ורק שלא לבטל מדברי תורה כי ביטול תורה גורם לכל הרהורים רעים ח״ו.

קריינא דאגרתא סי' קטצריך לדעת כי בכל פעם שעומד בנסיון מקיל על ידי זה את הנסיון על להבא כי כן טבעה של מדה זו דמרעיבו שבע, כמו שאמרו חז"ל סנהדרין דק"ז, ובמשך הזמן כמעט שלא ירגיש שום נסיון מכל זה והוא בדוק ומנוסה... העצה הטבעית להנצל מזאת התאוה הוא היסח הדעת שלא להרהר מענינים אלו כלל, אלא שא"א בשום אופן להסיח דעת ממה שטבעו משתוקק להרהר כ"א כשיהא מחשבתו שקוע מאוד בענינים אחרים בהתעניינות רבה ולזאת כשישים ד"ת על לבו ויתעניין מאוד בהתעמקות התורה בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים באופן שכל דעתו ישוטט בדברי תורה ממילא ינצל מהרהורים והוא סגולה טבעית וגם רוחנית כי אור קדושת התורה משמרתו כמשאחז"ל בסוטה. יתפלל אפי' מאה פעמים ביום תפלה קצרה להנצל מאותו עון ומהרהור כי אע"פ שידמה לו שכבר התפלל פעמים אין ספור ולא פעל, אל יתייאש כלל כי ידע נאמנה שסוף סוף תפלתו לא תחזור ריקם וימים יגידו.

קריינא דאיגרתא ח"א סי' קה

"מכתבך קבלתי והנני משתתף בצערך ומקוה שהשי"ת יעזרך במשך הזמן להנצל מחטאות נעורים ר"ל במה שנוגע על העבר אין לחשוב לעת עתה כלל, ועיקר העיקרים הוא לעסוק בתורה, תורת אלקים קל חי צורינו יוצרינו יתב"ש, ולעסוק בתורה ביגיעה להבין היטב כל פרטים ופרטי פרטים מהסוגיא... גם במה שנוגע על להבא אין ביד אדם צעיר [היינו בלתי נשוי] שום עצה רק לעסוק בתורה לש״ש ולהתפלל להשי״ת שיצילהו מהחטא ברוב רחמיו, ותפלה מועלת הרבה כשהוא בלב שלם, אך אל תקוה שביום יומים תנצל מחטא המושרש, אבל בהמשך הזמן אם רק תתמיד בלימוד תורה בעיון כפי יכלתך ובדיבוק חבר טוב בלא ביטול זמן לבטלה, הנה במשך הזמן תראה איך משתכך יצרך הולך ודועך ובעה״י תצליח הן בתורה הן בשמירת התורה. ובתנאי אך שלא יהיא ביטול זמן לבטלה חלילה רק כל רגע שיהי' פנוי לך, תעסוק בתורה ותקבע ג"כ זמן ביום כחצי שעה לללמוד בספר מוסר...". ובסי' יא, "עוד עיקר גדול שלא להיות עצב ולא לחשוב אודות העבר כלל עד אחר נשואין שאז יש ליתן לב לתקן העבר ... ואמרו חז"ל הבא לטהר מסייעין אותו, ולא תהיה עצב רק שמח במה שהצלחת לעבוד את הבורא ב"ה כי העצבות גורם לחטאים ח"ו.".

קריינא דאגרתא חלק א סי' קו

‏הספרים הקדושים מתוך כוונה לעצור בעד החוטא כתבו בביאור עצום איך שע״י זה נחטפים ר״ל זכויותיו… וקיצרו לבאר צד השני דהיינו אע״פ שכמה פעמים נכשל ר״ל מ״מ אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על התאווה אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאוד מאוד, וחלק גדול מאוד מהניצוצות ‏הקדושות [מה שנחטף השפע להס”א] הרי הוא מוציאם ‏ומחזירם לקדושה ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש את תאוותו בזמן תוקפו והוא אז בבחינת יוסף הצדיק. והכלל אדם שיש לו מלחמת היצר ופעמים מנצח פעמים נכשל הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו [ע״י שמנצח הרבה פעמים] זכותו הוא נורא ואיום מאד ‏ויזכה עי״ז לתקן בחייו את מה שפגם ולהחזיר לצד הקדושה כל הניצוצות הקדושות שנעשקו ע״י עוונותיו ר״ל.