Journaling
See also Tracking
Torah Sources
- מילי דשמיא עמ' 31 מכתב ידו של בעל ספר חרדים: "וקנס פ' א[חד] אכל כ"ד שעות שלא אכתוב חשבון". דהיינו שנהג להשית על עצמו קנס כספי על כל יממה שלא יעשה בה חשבון נפש בכתב.
- טועמיה חיים (אודות חיים הכהן) כתב: "בספר תנועת המוסר (ח"ד ע' 67) מסופר על מרן בעל ה"חפץ חיים" שהיה מנהל פנקס שכזה, והיה תמה: מדוע העולם אינו נוהג כך? הלא אפילו חנווני במכולת מנהל פנקס חשבונות, ועבודת ה' אינה ראויה לניהול פנקס? החפץ חיים הביא ראיה שהתנאים הקדושים היו מנהלים פנקס שכזה, מהגמרא במסכת שבת אשר מספרת על רבי ישמאעל שקרא לאור הנר בשבת, ושכח מרוב עיוני והטה את הנר (כך לפי דעה אחת שם), דבר אשר גורם להבערה. הגמרא אומרת שרבי ישמאל כתב על פנקסו: אני ישמעאל קראתי והטיתי נר שבת. לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן דייק החפץ שרבי ישמאעל ניהל פנקס בו היה רושם את מעשיו!" ועיי"ש כמה טעמים לכתיבת חשבון הנפש.
- מטרת כתיבת רעיוני היא לצרף רעיון אל רעיון ולבנות מחשבה של היום על המשך מחשבה של אתמול לבנות מזה בעזרת ה' דרך בעבודת ה' (שפתי חיים, פרידלנדר, מועדים ג', עמ' טו-טז)
- טוב לכתוב כל מחשבה כדי לקבוע לה צורה ולא תכלה כעשן (שם)
- צריך לקרוא פתקאות של שנה זו כדי שלא להסיח דעת מנקודות החיזוק ושיהיה המשך והעמקה ובלי הסח דעת (שם)
- לפחות פעם אחת בשבוע ... חשבון הנפש עם מסקנות בכתב ולבדוק לאור המחשבה האם אני מתקדם או ח"ו נסוג (שם)
- כיון שאני שוכח מהרה חשוב מאד לרשום את רעיונותי ולא אשכח את ממסקנות מחשבותי של כל קביעות להתבוננות וגם תהיה רציפות והמשכיות בעבודת ההתבוננות (שם)
- דהנה מדרך הצדיקים מארי דחושבנא לכתוב בכתב כל מה שפגמו ח"ו וקבעין להם יום א' בשבוע או עכ"פ יום א' בחודש להתבודד במקום מיוחד שלא יראוהו בנ"א לעשות חשבון הנפש לחשבוב ולמבדק בכל מעשיו ועניניו שבינו לבין קונו ית"ש ועל מה בא לעוה"ז, וישים אל לבו באיזה מעמד הוא עומד, ומה שעליו לתקן... ואפשר לומר שע"ז רומז המקרא קודש שלפנינו... ויבא הביתה לעשות מלאכתו כפי' התרגום למבדק "בכתבי חושבני'" פי' יום המיוחד הקבוע לו למבדק בכתב ידו על חשבון הנפש וחשב עם קונהו ית"ש... (בית אשר, גרינצויג, ח"א וישב עמ' סג)
- טוב מאוד להשגיח תמיד על כל פרטי מאורעותיו הנוגעים לעסק החינוך שלו בכדי לקבל תועלת מהם לימים הבאים. ואם יזדמן לו איזה מאורע טוב או רע ביותר אזי יש לרושמה בקיצור אפילו בפינקסו לזכרון שאם לא יועיל לו לעצמו עכשיו יכול להועילו לימים הבאים להשתמש בחינוכים האלו שידע הוא לייעצם לטובתם על פי הניסיונות שלו. (חשבון הנפש, לפין, סי' לג)
- רבי שמשון פינקוס, מעלת הפנקס, בית חיינו עבודת התפילה, אסופה מוסרית עמ' נז. עיי"ש בארוכה. שם מציע שהפנקס יכול להכיל גם חידושי תורה, חשבון הנפש, וממון. לענין חשבון הנפש כתב "כבר כתב המסילת ישרים שהדרך היחידה להצליח בעבודת השם היא על ידי חשבון נפש. אחד הקשיים הגדולים בדורנו לאנשים כערכנו שהדברים נשכחים מאתנו בעזרת הפנקס אפשר לבדוק את התקדמותנו בעבודה לראות את הטעון תיקון ולבדוק אם אמנם מה שקבלנו לתקן נושא פרי. התועלת היוצאת בחשבון הנפש אינה רק כאשר רואים התקדמות במשך תקופה אלא עצם זה שאדם שם לבו על מעשיו ואינו משוטט בעולמו כספינה המטורפת בלי מנהיג זוהי כבר מעלה עצומה והתקדמות גדולה וודאי שבסוף יראה פירות ממעשיו והבא ליטהר מסייעים בידו."[1]
- לסיום ברצוננו להציע כמה הצעות מעשיות: ההצלחה בענין החזקת פנקס היא בעקביות וההתמדה הדבר הזה אינו גדלות אלא נקנה ע"י ההרגל ודאי שבהתחלה זה קשה אבל מי שיתעקש מאוד עד שיתרגל יראה בזה תועלת גדולה ועצומה. החשבון הנפש צריך שיהיה ברמזים בכדי שאף אחד אחר לא יוכל להבין ואם שיתכן שישכח למה הם רומזים אין כ"כ הפסד כמו אם פנקסו פתוח לרבים. צריך לרשום את החשבון נפש בכל יום ועדיף בשעה קבועה ולא כמה פעמים ביום ולפי מש"כ בחז"ל הזמן הרצוי הוא לפני השינה. (שם)
- אי' בכמה ספרים קדושים שבחשבון נפש אדם עורך בכתב, לא יפרש אלא ברמז שרק הוא יבין וזו תועלת גדולה (כ"כ בסה"ק טהרת הקודש). היכל הקודש בעילום שם עמ' ס - לברר את המקור.
- חשבון הנפש - לפחות חצי שעה או יותר מדי יום ביומו ויעשה זאת בכתב כמו שכל הגדולים נהגו - צמאה נפשי - בעילום שם - עמ' 141
- Cheshbon Hanefesh, Lapin, Ch. 47: Sharing your insights with others.[2]
- שמואל בקוראי שמו, בני משפחת טרוביץ (אודות רבי שמואל טרוביץ זצ"ל בעל מעדני שמואל) עמ' 88: עם העט בידו היה עורך את חשבון נפשו יום יום. דפי פנסקיו מקפלים מסכת שלימה, מדהימה ונוקבת, של חובת האדם בעולמו.... פנקסי חשבון נפש רבים הותיר אחריו, עיי"ש לכמה דוגמאות.
- בס' בכתם פז, ארביב (אודות הרב שמעון גבאי זצ"ל): רגיל היה רבנו לערוך בעצמו חשבון נפש בדוקדק על כל פרט ופרט. חשבון נפש שהועלה עלי כתב: זה ספר תולדות אדם.
- ↑ ובהערות המו"ל שם: השלמה לקובץ בית חיינו א' בו הובא רעיון זה מהגר"נ אמסטרדם, וראה שם בהרחבה בעמ' כג ואילך ובעמ' קצז ואילך.
- ↑ In footnote 91 the publisher adds: האם יש לנו יומנים של גדולי הדורות אולי ספר תהילים ספר מעגל טוב לחיד"א קהלת ליקוטי דיבורים להריי"ץ בפרט רשימת המאסר, יש ספר "מילי דאגרות" של הרב פליעוו התכתבות עם הגר"מ גיפטר שם ניתן להכיר את הגדילה שלו בלימוד, ויש מעט מאוד אוטוביוגרפיות כתיבה עצמית של תולדותיהם והתמודדויותיהם ואפילו הפחד יצחק אגרות וכתבים איגרת קכח עמ' ריז המדבר על רעה חולה שמתארים רק את צדדי השלימות האחרונים של הגדולים לא כתב על עצמו.