Positive Attitude

See also

• See also Heavenly Reward
• Hashem's Unconditional Love
• The Battle of the Generation - Ch. 25 (Celebrating our Victories. At times, Hashem even performs miracles for those who control their desires. This shows us the incredibly high regard Hashem has for victories in this battle. • It is vital that we celebrate every victory over the yetzer hara and realize what an incredible accomplishment each second of effort is. This will bring us profound success and make our lives thrilling and fulfilling.)
• Zos Brisi

Torah Sources

Rav Friedlander's Positive Approach to Shmiras Einayim

Note: See Positive Vision p. 5 for a beautiful metaphor for this, it says that the idea is adapted from “Parents and Penguins,” by R’ Moshe Eisemann.

In Derech Shel Aliyah (Moadim 1 p. 25) the editor writes:

ברור איפוא שעובד ה' אחת מתוך עבודותיו הראשוניים היא שמירת הראיה. הקושי הוא שלכאורה שמירת הראיה היא פעולה השוללת זו פעולה נגד לא לראות לא להסתכל לא להביט וידוע דברו של מו"ר הגרא"א דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמ' 235) שככל שלוחצים יותר על הקפיץ כן גובר הלחץ הנגדי. וכאשר מחליטים לא להסתכל מתגבר עי"ז כח ההתנגדות הפנימי וההמשך ידוע. כאן חידש רבנו לקיים את המצוה מתוך החיוביות. לשמוח בזכות של שמירת העין וממילא סרה ההתנגדות הפנימית. ונקודה נוספת: כאשר האדם מתרכז בנושא הוא אינו שם לב לדברים אחרים. כשאדם מרכז מחשבתו בתורה (או הוא שם לב אך ורק לדרך) ממילא עיניו משתמרות ויכול אדם לילך בעינים פקוחות ולשמור עיניו ואחרים לא ירגישו כלל כזה. והרי קבלות רבנו בזה:

ד"ה תמוז תש"ח: צריך להזהר מאד להמנע מלתור אחרי העיניים ח"ו. וצריך להתאמן מאד לשלוט על העיניים. ובטרם אבוא למצב של נסיון צריך לבקש רחמים שיסייעו לי משמים לעמוד בנסיון.

(עריו"כ תשכ"א) בעת ההליכה לא להסתכל אנה ואנה.

(כנראה תש"ל) להשתדל להתבודד במחשבה ועל ידי מניעת הראיה בתוך חברת אנשים ובעיקר ברחוב ע"י מחשבות חיוביות של תורה (חזרת בע"פ על חומר שאני צריך להכין) מוסר על רקע מחשבה כללית של התקשרות אל ה'. ויהי נגד עיני חשבון שכר הקשר עם ה' ותורתו כנגד הפסד איזה גלוי חשוב או ידיעה חשובה שאולי תבוא ע"י נתינת דעתי על הסביבה.

(עריו"כ תשל"ד) הסתכלות לשוח עיניים ולעוין בשמחה לקיים מצות "ולא תתורו" שהזמין השי"ת לידי. ואם נכשלתי לשלם קנס. ללמוד ע"ז מוסר פ"א בשבוע. מוציו"כ תשל"ה: שמירת עיניים ולב לפני היציאה לרחוב להתפלל תפלה קצרה שמובאת בכתר ראש [אות עג וז"ל רבש"ע הנני הולך בגיא צלמות ומקום מסוכן הושיעני מיצה"ר ומחטאים ומעוונות ובפרט מעבירה (פלונית)]. ולחשוב לקיים בשמחה ולא תתורו.

(י אלול תשל"ח) שמירת העיניים: לא להסתכל חוך למכונית לא להסתכל על שכיני באוטובוס, להשפיל עיניים ברחוב. הכל בהרגשת עשיית רצון קוני והגברת השכל (שע"ת א, לא. וז"ל: אם יתקן התאוות תחת אשר כל האברים ישרתום ימשכם אחר השכל... כאשר ישבר תאותו גם בדברים המותרים, בזה תצליח הנפש והמדה הזאת תערב לה, כי ירים השכל ידו וגבר).

וסיים העורך: בלב אליהו שביבי לב מובא בשם הגה"צ ר' אליהו לאפיאן זצוק"ל בחורים צעירים יכולים להגיע במשך זמן לדרגות נשגבות אם ירגילו עצמן בשלש שמירות: א. שמירת עיניים. ב. שמירת הדבור. ג. שמירת המחשבה. אמת כל ההתחלות קשות, אבל דעו כי ההרגל על כל דבר שלטון.

Earlier sources for this approach:

• תניא פכ"ז: אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. ואין הכתוב מדבר בצדיקי' לקראם זונים ח"ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש
  • ובחרת בחיים (להר"ח מאליק סאטמאר, תר"פ) היצר אין לו בושה להביא הרהורי עבירה אפי' לגדול בתורה, ע"כ העצה היעוצה לכל מי שרוצה לזכות במלחמה שיקח כלי זיינו בידו. היינו התורה כי בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין... על כן נכון הדבר שכ"א ילמד עצמו איזה דבר בע"פ משנה או גמרא, שיהי בפיו ובמוחו היטב שיוכל תיכף כרגע להרהר בדברי תורה, ונכון הדבר שיהיה לו איזה משנה מיוחדת לזה, כדי שלא יצטרך לחפוש במוחו איזה דבר תורה, כי הדבר תלוי ברגע, ובכל פעם שמסיח דעתו מן ההרהור כ' בלק"א הנ"ל שמקיים בזה הלאו של ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ונכון לכוין בשמחה עצומה שמקיים זה הלאו, וגורם נחת רוח גדול בעולמות עליונים ע"י כפיות הס"א.

General

• לרוב היה רנ"צ נוקט בדרך של קירוב. מספרים שהתיעץ פעם עם ר' ישראל באחדת הפגישות הידידות שנזדמנו לו, ושאל את פיו על דרך החינוך שיש לנקוט בימינו, ור' ישראל השיב לו "להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים". תנעות המסור ח"ג עמ' 300.