Shem Mishmuel
שם משמואל (פרשת נח) - [תודות לר' משה וויינברגר][1]
הנה בזוה"ק דנח הוא שבת לשון נייחא. ונראה דהנה כתיב (ישעי' נ"ז) והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, ומלת רשע היפך מלת צדיק. וידוע מאמר הזוה"ק דצדיק נקרא מי ששומר הברית, וממילא יובן אשר רשע נקרא מי שפוגם בברית. ובאשר אמרו ז"ל (אבות פ"ד מ"ג) אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום, כי כל דבר יש לו שורש למעלה ולמטה, ומאן דפגים ברית מקלקל האחיזה שלו בשורש, ע"כ שוב אין לו מקום. וזהו מ"ש והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, שאין להם מנוחה. וזה מאמר האר"י ז"ל על הכתוב כי גר יהי' זרעך שכל הגלות באה מפגם הברית, מהאי טעמא שמחמת פגם הברית איבד את מקומו ובאה הגלות, ודור המבול שפגמו בברית א"כ נתקיים בהם והרשעים כו' והיו הם ההיפך ממנוחה.
והנה ברש"י ז"ל (ב', ב') מה הי' העולם חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה. ודור המבול שהיו היפך מנוחה לא פעלה עליהם קדושת שבת מאומה. אף ששבת קביעא וקיימא, אך מחמת שהם היו ההיפוך לא היו יכולין לקבל מקדושת שבת. ונח שהי' ההיפך מהדור ההוא והי' שומר הברית א"כ הי' הוא הכלי לקבל מנוחה, על כן כל המנוחה שהשפיעה השבת אז בעולם קיבל הוא, ולכך נח הוא שבת מלשון נייחא. ולכך שבת היא גאולה, דשבת היא מנוחה ההיפוך מגלות.
וממוצא הדבר נשמע דאין אדם יכול לקבל קדושת השבת רק לעומת מה שהוא שומר הברית, וכמה שהוא שומר הברית כל כך הוא נוטל משבת. וזה הוא ענין ב' האותות שצריכים להיות אצל כל אדם אות ברית ואות שבת, כי בלתי אות ברית א"א לו לקבל שבת. ובאמת י"ל דה"ה להיפוך שא"א להיות שומר הברית בלתי שמירת שבת. וזה שאמר האי צדוקי לרב כהנא (סנהדרין ל"ז א) אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, היינו שמצד הטבע א"א להיות שומר הברית, ובאמת הוא כן, אך מחמת שישראל יש להם שבת ועד שבת הי' הכל נמתחין והולכין בימי הבריאה עד שבאה שבת ושב הכל למקורו ומכח זה יש להם לישראל כח ממה שלמעלה מן הטבע, ולכך יכולין להיות שומרי הברית:
ובזה יש להבין דברי המ"ר אמור (פ' כ"ו) בטעם מילה בשמיני, משל למלך וכו' לא יראו פני עד שיראו פני מטרונה תחילה וכו', עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת. והיינו דכשם ששמירת הברית היא למעלה מן הטבע כן מילה עצמה היא למעלה מן הטבע, וכמ"ש (גיטין נ"ז א) על הפסוק (תהלים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום זו מילה שניתנה בשמיני, ומ"מ רואין אנו שכל ישראל חיים וקיימים, וע"כ מפני הכח שלמעלה מן הטבע, ולכך ניתנה בשמיני. ולכך ב"נ לא נצטוו על המילה, דהם אין להם רק ז' מצוות, משום שהם בתוך הטבע לכך אין להם אלא ז' מצוות, ולכך צריך דווקא שיראה פני המטרונה תחילה וזה א"א רק באמצעות השבת, שהיא ג"כ למעלה מן הטבע:
- ↑ Thanks to R' Nachum Spirn for sending this over.