Talk:Dealing with Thoughts

Sources by R' Nahum Spirn

Note: Some of the sources are related to Nocturnal Emissions. For more see Halachic Background.

מקורות בענין הרהור עבירה

1) בבא בתרא קסד: - "אמר רב עמרם אמר רב, שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום: הרהור עבירה..."

[וע' כתובות מו., מקור האיסור: "ונשמרת מכל דבר רע - שלא  יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה". מבואר דהרהור =>עבירה זו.]

2) תוס' חולין לז: - הגמ' אומרת שיחזקאל הנביא שִׁבֵּחַ את עצמו "שלא הרהרתי ביום". והקשו התוס' מאי רבותיה, הלא כל אדם אסור בזה? ותירצו דאפ"ה אכן נחשב לו שֶבח, ע"פ הגמ' הנ"ל בבבא בתרא.

3) ברכות י: - האשה השונמית קראה לאלישע "קדוש". ושואלת הגמ', איך ידעה? ומתרצת: סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו.

4) חז"ל כתבו בשבח יעקב אבינו שלא ראה קרי עד שהתחתן בגיל 48.

5) קידושין כט:-ל. - ר' חסדא אמר שהוא עדיף מחבריו, שהוא התחתן בגיל 61 [ולא ב18 או 20]. והוסיף ואמר שאילו התחתן בגיל 14 (פי' בהתחלת שנת י"ד, דהיינו מיד אחרי בר מצוה - טור אבה"ע סי' א) היה אומר "גירא בעיני דשטן". (הנה במפורש אומר על עצמו שהיו לו הרהורים.)

6) שו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן קטז) - "[מגמ' סנהדרין פג:-פד. א"א להוכיח.] אבל הרמב"ם דחשיב לכולהו [מיתות בידי שמים] בפי"ט מסנהדרין ה"ב וה"ג ולא נקט למוציא שכבת זרע לבטלה שחייב מיתה, וגם בפכ"א מאי"ב הי"ח לא כתב שחייב מיתה, הרי סובר ודאי שאינו ממש חיוב מיתה אלא שכוונת ר' יוחנן שהוא עון חמור".

7) חלקת מחוקק (לאה"ע סי' כג:א) - אם אדם מתיירא שלא יכשל באשת איש או בנדה, טוב לו להוציא זרע לבטלה משיכשל באותן עבירות. (ומבואר דאי' הוצאת זרע קיל מאי' כרת.)

8) עזר מקודש (שם) - מהא דלא מינוּ מוֹנֵי המצוות את עבירה זו במנין תרי"ג, משמע דהוי דרבנן. וכל שמסיח דעתו כפי מה שהוא יכול, "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" ואין בזה דררא דאיסורא. (וע"ש דבר מאד מעניין, דאין שום בחור נמנע מללמוד סדר נשים וכו', ולא חיישינן להרהורים.)

9) שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כד:ה) - (ותמיהני שלא מצאתי ברמב"ם ושו"ע דזהו אזהרה מן התורה (ונשמרתם) [ונשמרת], ולפה"נ דס"ל דהוי אסמכתא, ועי' בס' המצות מל"ת לד' הרמב"ן מצוה י"א^[1], ובשע"ת לרבנו יונה הביא להלכה^[2]).

10) עלי שור (חלק ראשון עמ' 04) - "גזר הקב"ה כי מצד הטבע כמעט אין אדם הניצול מזה מלבד יעקב אבינו ואליהו ז"ל... מקרי לילה אינו מחלה ואינו מזיק, על פי רוב הוא בא בעקבות הרהורים... אין לדאוג על ראיית קרי ואין לפחד מזה. אין לנו אלא ללמוד תורה בשמחה..."

11) שם משמואל (ר' פרשת נח) - [תודות לר' משה וויינברגר]

הנה בזוה"ק דנח הוא שבת לשון נייחא. ונראה דהנה כתיב (ישעי' נ"ז) והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, ומלת רשע היפך מלת צדיק. וידוע מאמר הזוה"ק דצדיק נקרא מי ששומר הברית, וממילא יובן אשר רשע נקרא מי שפוגם בברית. ובאשר אמרו ז"ל (אבות פ"ד מ"ג) אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום, כי כל דבר יש לו שורש למעלה ולמטה, ומאן דפגים ברית מקלקל האחיזה שלו בשורש, ע"כ שוב אין לו מקום. וזהו מ"ש והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל, שאין להם מנוחה. וזה מאמר האר"י ז"ל על הכתוב כי גר יהי' זרעך שכל הגלות באה מפגם הברית, מהאי טעמא שמחמת פגם הברית איבד את מקומו ובאה הגלות, ודור המבול שפגמו בברית א"כ נתקיים בהם והרשעים כו' והיו הם ההיפך ממנוחה.

והנה ברש"י ז"ל (ב', ב') מה הי' העולם חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה. ודור המבול שהיו היפך מנוחה לא פעלה עליהם קדושת שבת מאומה. אף ששבת קביעא וקיימא, אך מחמת שהם היו ההיפוך לא היו יכולין לקבל מקדושת שבת. ונח שהי' ההיפך מהדור ההוא והי' שומר הברית א"כ הי' הוא הכלי לקבל מנוחה, על כן כל המנוחה שהשפיעה השבת אז בעולם קיבל הוא, ולכך נח הוא שבת מלשון נייחא. ולכך שבת היא גאולה, דשבת היא מנוחה ההיפוך מגלות.

וממוצא הדבר נשמע דאין אדם יכול לקבל קדושת השבת רק לעומת מה שהוא שומר הברית, וכמה שהוא שומר הברית כל כך הוא נוטל משבת. וזה הוא ענין ב' האותות שצריכים להיות אצל כל אדם אות ברית ואות שבת, כי בלתי אות ברית א"א לו לקבל שבת. ובאמת י"ל דה"ה להיפוך שא"א להיות שומר הברית בלתי שמירת שבת. וזה שאמר האי צדוקי לרב כהנא (סנהדרין ל"ז א) אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, היינו שמצד הטבע א"א להיות שומר הברית, ובאמת הוא כן, אך מחמת שישראל יש להם שבת ועד שבת הי' הכל נמתחין והולכין בימי הבריאה עד שבאה שבת ושב הכל למקורו ומכח זה יש להם לישראל כח ממה שלמעלה מן הטבע, ולכך יכולין להיות שומרי הברית:

ובזה יש להבין דברי המ"ר אמור (פ' כ"ו) בטעם מילה בשמיני, משל למלך וכו' לא יראו פני עד שיראו פני מטרונה תחילה וכו', עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת. והיינו דכשם ששמירת הברית היא למעלה מן הטבע כן מילה עצמה היא למעלה מן הטבע, וכמ"ש (גיטין נ"ז א) על הפסוק (תהלים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום זו מילה שניתנה בשמיני, ומ"מ רואין אנו שכל ישראל חיים וקיימים, וע"כ מפני הכח שלמעלה מן הטבע, ולכך ניתנה בשמיני. ולכך ב"נ לא נצטוו על המילה, דהם אין להם רק ז' מצוות, משום שהם בתוך הטבע לכך אין להם אלא ז' מצוות, ולכך צריך דווקא שיראה פני המטרונה תחילה וזה א"א רק באמצעות השבת, שהיא ג"כ למעלה מן הטבע:

In sum: It is clear from every source that discusses this that this is the hardest mitzvah. (See, e.g., תפלה זכּה, where this specific sin is mentioned 3 times, and the Chayei Adam writes explicitly: "פעם באונס, פעם ברצון".) And that for most people the only way to avoid this is to avoid הרהור -- which is impossible in our society.

As to why Hashem gave such a mitzvah, we may theorize: 1) He wants man to strive to master his thoughts (i.e., to be a master human being). [Side note -- a person who can do this will never succumb to anxiety, depression, etc.] 2) He wants man to be humble.

And of course, if there were no yetzer hara no one would get married.

[1]    השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת הלאוין (ל"ת י"א) - וברביעי שלכתובות (מו א) כשהם חוקרים אזהרה למוציא שם רע על אשתו מנין אמרו ר' אליעזר אומר מלא תלך רכיל בעמך ר' נתן אומר מונשמרת מכל דבר רע, ור' אליעזר מאי טעמא לא אמר מהאי קרא, ההוא מיבעי ליה שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. שזה אצלם אזהרה ומניעה. אבל העיקר הוא שהאזהרה הזאת אף על פי שהם מזהירים בה בכל מקום לתוכחת, לא נאמרה בתורה אלא במחנה שגם היא גורמת הפסד המחנה. אבל בטומאת שרץ והמת ובמעשרות אמרו שאינן באזהרה הזאת לפי שאינן גורמות סלוק השכינה.

[2]   אגרת התשובה סי' נא, הובא באורחות חיים להרא"ה ח"ב סו"ס יג, עמ' 113