Difference between revisions of "Journaling"
Jump to navigation
Jump to search
| (17 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
| − | See also [[Tracking]] | + | See also [[Tracking]], [[Cheshbon Hanefesh]] |
| + | |||
| + | == References == | ||
| + | Emotion disclosure. Early psychologists like Freud (1933) asserted that talking about past adverse experiences could help “cure” many mental and physical ailments. Empirical studies have since demonstrated that verbally disclosing thoughts and feelings about personally meaningful experiences, such as writing about a traumatic experience for 20 min, can improve physical and This document is copyrighted by the American Psychological Association or one of its allied publishers. This article is intended solely for the personal use of the individual user and is not to be disseminated broadly. psychological well-being in the long-term (Frattaroli, 2006; Hemenover, 2003; Pennebaker, 1997). These long-term benefits of emotion disclosure are consistent with findings that acceptance, rather than denial, predicts better outcome when faced with adversity (Carver et al., 1993; Manne et al., 2003; Silver, Holman, McIntosh, Poulin, & Gil-Rivas, 2002). ''Tabibnia, G., & Radecki, D. (2018). Resilience training that can change the brain. In Consulting Psychology Journal: Practice and Research (Vol. 70, Issue 1, pp. 59–88). Educational Publishing Foundation. <nowiki>https://doi.org/10.1037/cpb0000110</nowiki>'' (see there for more) | ||
| + | |||
| + | == See also == | ||
| + | |||
| + | * [https://intercom.help/gye-faq/en/articles/4590471-life-skills-journaling Life Skills: Journaling] | ||
== Torah Sources == | == Torah Sources == | ||
| + | * <span lang="he" dir="rtl">מילי דשמיא עמ' 31 מכתב ידו של '''בעל ספר חרדים''': "וקנס פ' א[חד] אכל כ"ד שעות שלא אכתוב חשבון". דהיינו שנהג להשית על עצמו קנס כספי על כל יממה שלא יעשה בה חשבון נפש בכתב (הערת המו"ל שם).</span> | ||
| + | * <span lang="he" dir="rtl">בספר תנועת המוסר (ח"ד ע' 77-79) מסופר על מרן בעל ה"חפץ חיים" שהיה מנהל פנקס שכזה, והיה תמה: מדוע העולם אינו נוהג כך? הלא אפילו חנווני במכולת מנהל פנקס חשבונות, ועבודת ה' אינה ראויה לניהול פנקס? החפץ חיים הביא ראיה שהתנאים הקדושים היו מנהלים פנקס שכזה, מהגמרא במסכת שבת אשר מספרת על רבי ישמאעל שקרא לאור הנר בשבת, ושכח מרוב עיוני והטה את הנר (כך לפי דעה אחת שם), דבר אשר גורם להבערה. הגמרא אומרת שרבי ישמאל כתב על פנקסו: אני ישמעאל קראתי והטיתי נר שבת. לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן דייק החפץ שרבי ישמאעל ניהל פנקס בו היה רושם את מעשיו!</span> | ||
| + | ** כדאי להעתיק משם את כל הדברים. | ||
| + | * טהרת הקודש (רוט) א-ב מאמר מארי דחושבנא פרק י' בארוכה. | ||
* <span lang="he" dir="rtl">מטרת כתיבת רעיוני היא לצרף רעיון אל רעיון ולבנות מחשבה של היום על המשך מחשבה של אתמול לבנות מזה בעזרת ה' דרך בעבודת ה' (שפתי חיים, פרידלנדר, מועדים ג', עמ' טו-טז)</span> | * <span lang="he" dir="rtl">מטרת כתיבת רעיוני היא לצרף רעיון אל רעיון ולבנות מחשבה של היום על המשך מחשבה של אתמול לבנות מזה בעזרת ה' דרך בעבודת ה' (שפתי חיים, פרידלנדר, מועדים ג', עמ' טו-טז)</span> | ||
| − | ** <span lang="he" dir="rtl">טוב לכתוב כל מחשבה כדי לקבוע לה צורה ולא תכלה כעשן (שם)</span> | + | **<span lang="he" dir="rtl">טוב לכתוב כל מחשבה כדי לקבוע לה צורה ולא תכלה כעשן (שם)</span> |
| − | ** <span lang="he" dir="rtl">צריך לקרוא פתקאות של שנה זו כדי שלא להסיח דעת מנקודות החיזוק ושיהיה המשך והעמקה ובלי הסח דעת (שם)</span> | + | **<span lang="he" dir="rtl">צריך לקרוא פתקאות של שנה זו כדי שלא להסיח דעת מנקודות החיזוק ושיהיה המשך והעמקה ובלי הסח דעת (שם)</span> |
| − | ** <span lang="he" dir="rtl">לפחות פעם אחת בשבוע ... חשבון הנפש עם מסקנות בכתב ולבדוק לאור המחשבה האם אני מתקדם או ח"ו נסוג (שם)</span> | + | **<span lang="he" dir="rtl">לפחות פעם אחת בשבוע ... חשבון הנפש עם מסקנות בכתב ולבדוק לאור המחשבה האם אני מתקדם או ח"ו נסוג (שם)</span> |
| − | ** <span lang="he" dir="rtl">כיון שאני שוכח מהרה חשוב מאד לרשום את רעיונותי ולא אשכח את ממסקנות מחשבותי של כל קביעות להתבוננות וגם תהיה רציפות והמשכיות בעבודת ההתבוננות (שם)</span> | + | **<span lang="he" dir="rtl">כיון שאני שוכח מהרה חשוב מאד לרשום את רעיונותי ולא אשכח את ממסקנות מחשבותי של כל קביעות להתבוננות וגם תהיה רציפות והמשכיות בעבודת ההתבוננות (שם)</span> |
* <span lang="he" dir="rtl">דהנה '''מדרך הצדיקים מארי דחושבנא לכתוב בכתב כל מה שפגמו ח"ו''' וקבעין להם יום א' בשבוע או עכ"פ יום א' בחודש להתבודד במקום מיוחד שלא יראוהו בנ"א לעשות חשבון הנפש לחשבוב ולמבדק בכל מעשיו ועניניו שבינו לבין קונו ית"ש ועל מה בא לעוה"ז, וישים אל לבו באיזה מעמד הוא עומד, ומה שעליו לתקן... ואפשר לומר שע"ז רומז המקרא קודש שלפנינו... ויבא הביתה לעשות מלאכתו כפי' התרגום למבדק "בכתבי חושבני'" פי' יום המיוחד הקבוע לו '''למבדק בכתב ידו על חשבון הנפש''' וחשב עם קונהו ית"ש... (בית אשר, גרינצויג, ח"א וישב עמ' סג)</span> | * <span lang="he" dir="rtl">דהנה '''מדרך הצדיקים מארי דחושבנא לכתוב בכתב כל מה שפגמו ח"ו''' וקבעין להם יום א' בשבוע או עכ"פ יום א' בחודש להתבודד במקום מיוחד שלא יראוהו בנ"א לעשות חשבון הנפש לחשבוב ולמבדק בכל מעשיו ועניניו שבינו לבין קונו ית"ש ועל מה בא לעוה"ז, וישים אל לבו באיזה מעמד הוא עומד, ומה שעליו לתקן... ואפשר לומר שע"ז רומז המקרא קודש שלפנינו... ויבא הביתה לעשות מלאכתו כפי' התרגום למבדק "בכתבי חושבני'" פי' יום המיוחד הקבוע לו '''למבדק בכתב ידו על חשבון הנפש''' וחשב עם קונהו ית"ש... (בית אשר, גרינצויג, ח"א וישב עמ' סג)</span> | ||
* <span lang="he" dir="rtl">טוב מאוד להשגיח תמיד על כל פרטי מאורעותיו הנוגעים לעסק החינוך שלו בכדי לקבל תועלת מהם לימים הבאים. ואם יזדמן לו איזה מאורע טוב או רע ביותר אזי '''יש לרושמה בקיצור אפילו בפינקסו''' לזכרון שאם לא יועיל לו לעצמו עכשיו יכול להועילו לימים הבאים להשתמש בחינוכים האלו שידע הוא לייעצם לטובתם על פי הניסיונות שלו. (חשבון הנפש, לפין, סי' לג)</span> | * <span lang="he" dir="rtl">טוב מאוד להשגיח תמיד על כל פרטי מאורעותיו הנוגעים לעסק החינוך שלו בכדי לקבל תועלת מהם לימים הבאים. ואם יזדמן לו איזה מאורע טוב או רע ביותר אזי '''יש לרושמה בקיצור אפילו בפינקסו''' לזכרון שאם לא יועיל לו לעצמו עכשיו יכול להועילו לימים הבאים להשתמש בחינוכים האלו שידע הוא לייעצם לטובתם על פי הניסיונות שלו. (חשבון הנפש, לפין, סי' לג)</span> | ||
| + | * | ||
| + | * <span lang="he" dir="rtl">[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%A1 רבי שמשון פינקוס], מעלת הפנקס, בית חיינו עבודת התפילה, אסופה מוסרית עמ' נז. עיי"ש בארוכה. שם מציע שהפנקס יכול להכיל גם חידושי תורה, חשבון הנפש, וממון. לענין חשבון הנפש כתב "כבר כתב המסילת ישרים שהדרך היחידה להצליח בעבודת השם היא על ידי חשבון נפש. אחד הקשיים הגדולים בדורנו לאנשים כערכנו שהדברים נשכחים מאתנו בעזרת הפנקס אפשר לבדוק את התקדמותנו בעבודה לראות את הטעון תיקון ולבדוק אם אמנם מה שקבלנו לתקן נושא פרי. התועלת היוצאת בחשבון הנפש אינה רק כאשר רואים התקדמות במשך תקופה אלא עצם זה שאדם שם לבו על מעשיו ואינו משוטט בעולמו כספינה המטורפת בלי מנהיג זוהי כבר מעלה עצומה והתקדמות גדולה וודאי שבסוף יראה פירות ממעשיו והבא ליטהר מסייעים בידו."</span><ref>ובהערות המו"ל שם: | ||
| + | |||
| + | השלמה לקובץ בית חיינו א' בו הובא רעיון זה מהגר"נ אמסטרדם, וראה שם בהרחבה בעמ' כג ואילך ובעמ' קצז ואילך.</ref> | ||
| + | ** <span lang="he" dir="rtl">לסיום ברצוננו להציע כמה הצעות מעשיות: ההצלחה בענין החזקת פנקס היא בעקביות וההתמדה הדבר הזה אינו גדלות אלא נקנה ע"י ההרגל ודאי שבהתחלה זה קשה אבל מי שיתעקש מאוד עד שיתרגל יראה בזה תועלת גדולה ועצומה. '''החשבון הנפש צריך שיהיה ברמזים''' בכדי שאף אחד אחר לא יוכל להבין ואם שיתכן שישכח למה הם רומזים אין כ"כ הפסד כמו אם פנקסו פתוח לרבים. צריך לרשום את החשבון נפש בכל יום ועדיף בשעה קבועה ולא כמה פעמים ביום ולפי מש"כ בחז"ל הזמן הרצוי הוא לפני השינה. (שם)</span> | ||
| + | * אי' בכמה ספרים קדושים שבחשבון נפש אדם עורך בכתב, לא יפרש אלא ברמז שרק הוא יבין וזו תועלת גדולה (כ"כ בסה"ק טהרת הקודש). היכל הקודש בעילום שם עמ' ס - לברר את המקור. | ||
| + | * חשבון הנפש - לפחות חצי שעה או יותר מדי יום ביומו ויעשה זאת בכתב כמו שכל הגדולים נהגו - צמאה נפשי - בעילום שם - עמ' 141 | ||
| + | * Cheshbon Hanefesh, Lapin, Ch. 47: Sharing your insights with others.<ref>In footnote 91 the publisher adds: | ||
| + | |||
| + | האם יש לנו יומנים של גדולי הדורות אולי ספר תהילים ספר מעגל טוב לחיד"א קהלת ליקוטי דיבורים להריי"ץ בפרט רשימת המאסר, יש ספר "מילי דאגרות" של הרב פליעוו התכתבות עם הגר"מ גיפטר שם ניתן להכיר את הגדילה שלו בלימוד, ויש מעט מאוד אוטוביוגרפיות כתיבה עצמית של תולדותיהם והתמודדויותיהם ואפילו הפחד יצחק אגרות וכתבים איגרת קכח עמ' ריז המדבר על רעה חולה שמתארים רק את צדדי השלימות האחרונים של הגדולים לא כתב על עצמו.</ref> | ||
| + | '''Recent sources''' | ||
| + | |||
| + | * See בים דרך ח"ה דברים ב (לוגסי) עמ' רמו אודות כמה מעלות בחשבון נפש בכתב. ושם עמ' רמה עוד כמה עצות. | ||
| + | * יתד נאמן מוסף שבת קודש תשע 37: רבי אברהם פנחס גרודזינסקי ניהל פנקס חשבון נפש עם קבלות מתחדשות דבר יום ביומו עד ימיו האחרונים ממש. | ||
| + | * בני ציון (פרץ) עמ' תרעה אודות הרב מצליח מזוז זצ"ל היה רושם כל יום כמה דקות בזבז... | ||
| + | * קונטרס זכון לזכר ר' אהן שילה זצ"ל נדפס בסוף ספר חומת אש - מוקצה (שילה) עמ' 390: הקפיד לנהל פנקס חשבון נפש במשך שנים ארוכות שבו הוא היה כותב את כל מעשיו בכל יום עד לפרטי פרטים וכן את כל קבלותיו והמעשים שבהם דרש מעצמו להתקדם בהם. על הפנסק הוא היה עובר בכל ערב פעם אחת ובכל שבוע פעם נוספת ובכל סוף החודש עוד פעם ובחודש אלול פעם רביעית. הוא היה מסמן לעצמו ציונים ולעת הצורך אף היה קונס את עצמו. | ||
| + | ** הוא אף הוציא קונטרס חשבון נפש בשם '''נחפשה דרכינו''' שבו הוא מדריך לרבים כיצד כדאי לעשות את החשבון נפש ע"י טבלאות וציונים. | ||
| + | |||
| + | * שמואל בקוראי שמו, בני משפחת טרוביץ (אודות רבי שמואל טרוביץ זצ"ל בעל מעדני שמואל) עמ' 88: עם העט בידו היה עורך את חשבון נפשו יום יום. דפי פנסקיו מקפלים מסכת שלימה, מדהימה ונוקבת, של חובת האדם בעולמו.... פנקסי חשבון נפש רבים הותיר אחריו, עיי"ש לכמה דוגמאות. | ||
| + | * המבשר תורני 108 בשלח: [על רבי שבתאי אטון זצ"ל] בכל יום כתב בדיוק נמרץ מה עבר עליו, כמה הספיק ללמוד, ואיזה דברים עליו לתקן לשלימות נפשו, וכן איזה קבלות טובות ומסריות הוא יקבל על עצמו לתקופה הקורה. ושם שכך עשה במשך שנים ארוכות החל מצעירותו ועד לימיו האחרונים. | ||
| + | * בס' בכתם פז, ארביב (אודות הרב שמעון גבאי זצ"ל): רגיל היה רבנו לערוך בעצמו חשבון נפש בדוקדק על כל פרט ופרט. חשבון נפש שהועלה עלי כתב: זה ספר תולדות אדם. | ||
| + | * <span lang="he" dir="rtl">תשובה שלימה (תש"מ) בעילום שם: עמ<nowiki>''</nowiki> ה' - עצה לשמור קבלות, הוא "כתיבת חשבון נפש ע"ג פנקס מיוחד לכך, ובכל לילה ולילה יחשב עם עצמו ויעלה על הכתב האם נשמרה הקבלה היום אם לאו עיי"ש.</span> | ||
Latest revision as of 12:04, 7 January 2021
See also Tracking, Cheshbon Hanefesh
References
Emotion disclosure. Early psychologists like Freud (1933) asserted that talking about past adverse experiences could help “cure” many mental and physical ailments. Empirical studies have since demonstrated that verbally disclosing thoughts and feelings about personally meaningful experiences, such as writing about a traumatic experience for 20 min, can improve physical and This document is copyrighted by the American Psychological Association or one of its allied publishers. This article is intended solely for the personal use of the individual user and is not to be disseminated broadly. psychological well-being in the long-term (Frattaroli, 2006; Hemenover, 2003; Pennebaker, 1997). These long-term benefits of emotion disclosure are consistent with findings that acceptance, rather than denial, predicts better outcome when faced with adversity (Carver et al., 1993; Manne et al., 2003; Silver, Holman, McIntosh, Poulin, & Gil-Rivas, 2002). Tabibnia, G., & Radecki, D. (2018). Resilience training that can change the brain. In Consulting Psychology Journal: Practice and Research (Vol. 70, Issue 1, pp. 59–88). Educational Publishing Foundation. https://doi.org/10.1037/cpb0000110 (see there for more)
See also
Torah Sources
- מילי דשמיא עמ' 31 מכתב ידו של בעל ספר חרדים: "וקנס פ' א[חד] אכל כ"ד שעות שלא אכתוב חשבון". דהיינו שנהג להשית על עצמו קנס כספי על כל יממה שלא יעשה בה חשבון נפש בכתב (הערת המו"ל שם).
- בספר תנועת המוסר (ח"ד ע' 77-79) מסופר על מרן בעל ה"חפץ חיים" שהיה מנהל פנקס שכזה, והיה תמה: מדוע העולם אינו נוהג כך? הלא אפילו חנווני במכולת מנהל פנקס חשבונות, ועבודת ה' אינה ראויה לניהול פנקס? החפץ חיים הביא ראיה שהתנאים הקדושים היו מנהלים פנקס שכזה, מהגמרא במסכת שבת אשר מספרת על רבי ישמאעל שקרא לאור הנר בשבת, ושכח מרוב עיוני והטה את הנר (כך לפי דעה אחת שם), דבר אשר גורם להבערה. הגמרא אומרת שרבי ישמאל כתב על פנקסו: אני ישמעאל קראתי והטיתי נר שבת. לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. מכאן דייק החפץ שרבי ישמאעל ניהל פנקס בו היה רושם את מעשיו!
- כדאי להעתיק משם את כל הדברים.
- טהרת הקודש (רוט) א-ב מאמר מארי דחושבנא פרק י' בארוכה.
- מטרת כתיבת רעיוני היא לצרף רעיון אל רעיון ולבנות מחשבה של היום על המשך מחשבה של אתמול לבנות מזה בעזרת ה' דרך בעבודת ה' (שפתי חיים, פרידלנדר, מועדים ג', עמ' טו-טז)
- טוב לכתוב כל מחשבה כדי לקבוע לה צורה ולא תכלה כעשן (שם)
- צריך לקרוא פתקאות של שנה זו כדי שלא להסיח דעת מנקודות החיזוק ושיהיה המשך והעמקה ובלי הסח דעת (שם)
- לפחות פעם אחת בשבוע ... חשבון הנפש עם מסקנות בכתב ולבדוק לאור המחשבה האם אני מתקדם או ח"ו נסוג (שם)
- כיון שאני שוכח מהרה חשוב מאד לרשום את רעיונותי ולא אשכח את ממסקנות מחשבותי של כל קביעות להתבוננות וגם תהיה רציפות והמשכיות בעבודת ההתבוננות (שם)
- דהנה מדרך הצדיקים מארי דחושבנא לכתוב בכתב כל מה שפגמו ח"ו וקבעין להם יום א' בשבוע או עכ"פ יום א' בחודש להתבודד במקום מיוחד שלא יראוהו בנ"א לעשות חשבון הנפש לחשבוב ולמבדק בכל מעשיו ועניניו שבינו לבין קונו ית"ש ועל מה בא לעוה"ז, וישים אל לבו באיזה מעמד הוא עומד, ומה שעליו לתקן... ואפשר לומר שע"ז רומז המקרא קודש שלפנינו... ויבא הביתה לעשות מלאכתו כפי' התרגום למבדק "בכתבי חושבני'" פי' יום המיוחד הקבוע לו למבדק בכתב ידו על חשבון הנפש וחשב עם קונהו ית"ש... (בית אשר, גרינצויג, ח"א וישב עמ' סג)
- טוב מאוד להשגיח תמיד על כל פרטי מאורעותיו הנוגעים לעסק החינוך שלו בכדי לקבל תועלת מהם לימים הבאים. ואם יזדמן לו איזה מאורע טוב או רע ביותר אזי יש לרושמה בקיצור אפילו בפינקסו לזכרון שאם לא יועיל לו לעצמו עכשיו יכול להועילו לימים הבאים להשתמש בחינוכים האלו שידע הוא לייעצם לטובתם על פי הניסיונות שלו. (חשבון הנפש, לפין, סי' לג)
- רבי שמשון פינקוס, מעלת הפנקס, בית חיינו עבודת התפילה, אסופה מוסרית עמ' נז. עיי"ש בארוכה. שם מציע שהפנקס יכול להכיל גם חידושי תורה, חשבון הנפש, וממון. לענין חשבון הנפש כתב "כבר כתב המסילת ישרים שהדרך היחידה להצליח בעבודת השם היא על ידי חשבון נפש. אחד הקשיים הגדולים בדורנו לאנשים כערכנו שהדברים נשכחים מאתנו בעזרת הפנקס אפשר לבדוק את התקדמותנו בעבודה לראות את הטעון תיקון ולבדוק אם אמנם מה שקבלנו לתקן נושא פרי. התועלת היוצאת בחשבון הנפש אינה רק כאשר רואים התקדמות במשך תקופה אלא עצם זה שאדם שם לבו על מעשיו ואינו משוטט בעולמו כספינה המטורפת בלי מנהיג זוהי כבר מעלה עצומה והתקדמות גדולה וודאי שבסוף יראה פירות ממעשיו והבא ליטהר מסייעים בידו."[1]
- לסיום ברצוננו להציע כמה הצעות מעשיות: ההצלחה בענין החזקת פנקס היא בעקביות וההתמדה הדבר הזה אינו גדלות אלא נקנה ע"י ההרגל ודאי שבהתחלה זה קשה אבל מי שיתעקש מאוד עד שיתרגל יראה בזה תועלת גדולה ועצומה. החשבון הנפש צריך שיהיה ברמזים בכדי שאף אחד אחר לא יוכל להבין ואם שיתכן שישכח למה הם רומזים אין כ"כ הפסד כמו אם פנקסו פתוח לרבים. צריך לרשום את החשבון נפש בכל יום ועדיף בשעה קבועה ולא כמה פעמים ביום ולפי מש"כ בחז"ל הזמן הרצוי הוא לפני השינה. (שם)
- אי' בכמה ספרים קדושים שבחשבון נפש אדם עורך בכתב, לא יפרש אלא ברמז שרק הוא יבין וזו תועלת גדולה (כ"כ בסה"ק טהרת הקודש). היכל הקודש בעילום שם עמ' ס - לברר את המקור.
- חשבון הנפש - לפחות חצי שעה או יותר מדי יום ביומו ויעשה זאת בכתב כמו שכל הגדולים נהגו - צמאה נפשי - בעילום שם - עמ' 141
- Cheshbon Hanefesh, Lapin, Ch. 47: Sharing your insights with others.[2]
Recent sources
- See בים דרך ח"ה דברים ב (לוגסי) עמ' רמו אודות כמה מעלות בחשבון נפש בכתב. ושם עמ' רמה עוד כמה עצות.
- יתד נאמן מוסף שבת קודש תשע 37: רבי אברהם פנחס גרודזינסקי ניהל פנקס חשבון נפש עם קבלות מתחדשות דבר יום ביומו עד ימיו האחרונים ממש.
- בני ציון (פרץ) עמ' תרעה אודות הרב מצליח מזוז זצ"ל היה רושם כל יום כמה דקות בזבז...
- קונטרס זכון לזכר ר' אהן שילה זצ"ל נדפס בסוף ספר חומת אש - מוקצה (שילה) עמ' 390: הקפיד לנהל פנקס חשבון נפש במשך שנים ארוכות שבו הוא היה כותב את כל מעשיו בכל יום עד לפרטי פרטים וכן את כל קבלותיו והמעשים שבהם דרש מעצמו להתקדם בהם. על הפנסק הוא היה עובר בכל ערב פעם אחת ובכל שבוע פעם נוספת ובכל סוף החודש עוד פעם ובחודש אלול פעם רביעית. הוא היה מסמן לעצמו ציונים ולעת הצורך אף היה קונס את עצמו.
- הוא אף הוציא קונטרס חשבון נפש בשם נחפשה דרכינו שבו הוא מדריך לרבים כיצד כדאי לעשות את החשבון נפש ע"י טבלאות וציונים.
- שמואל בקוראי שמו, בני משפחת טרוביץ (אודות רבי שמואל טרוביץ זצ"ל בעל מעדני שמואל) עמ' 88: עם העט בידו היה עורך את חשבון נפשו יום יום. דפי פנסקיו מקפלים מסכת שלימה, מדהימה ונוקבת, של חובת האדם בעולמו.... פנקסי חשבון נפש רבים הותיר אחריו, עיי"ש לכמה דוגמאות.
- המבשר תורני 108 בשלח: [על רבי שבתאי אטון זצ"ל] בכל יום כתב בדיוק נמרץ מה עבר עליו, כמה הספיק ללמוד, ואיזה דברים עליו לתקן לשלימות נפשו, וכן איזה קבלות טובות ומסריות הוא יקבל על עצמו לתקופה הקורה. ושם שכך עשה במשך שנים ארוכות החל מצעירותו ועד לימיו האחרונים.
- בס' בכתם פז, ארביב (אודות הרב שמעון גבאי זצ"ל): רגיל היה רבנו לערוך בעצמו חשבון נפש בדוקדק על כל פרט ופרט. חשבון נפש שהועלה עלי כתב: זה ספר תולדות אדם.
- תשובה שלימה (תש"מ) בעילום שם: עמ'' ה' - עצה לשמור קבלות, הוא "כתיבת חשבון נפש ע"ג פנקס מיוחד לכך, ובכל לילה ולילה יחשב עם עצמו ויעלה על הכתב האם נשמרה הקבלה היום אם לאו עיי"ש.
- ↑ ובהערות המו"ל שם: השלמה לקובץ בית חיינו א' בו הובא רעיון זה מהגר"נ אמסטרדם, וראה שם בהרחבה בעמ' כג ואילך ובעמ' קצז ואילך.
- ↑ In footnote 91 the publisher adds: האם יש לנו יומנים של גדולי הדורות אולי ספר תהילים ספר מעגל טוב לחיד"א קהלת ליקוטי דיבורים להריי"ץ בפרט רשימת המאסר, יש ספר "מילי דאגרות" של הרב פליעוו התכתבות עם הגר"מ גיפטר שם ניתן להכיר את הגדילה שלו בלימוד, ויש מעט מאוד אוטוביוגרפיות כתיבה עצמית של תולדותיהם והתמודדויותיהם ואפילו הפחד יצחק אגרות וכתבים איגרת קכח עמ' ריז המדבר על רעה חולה שמתארים רק את צדדי השלימות האחרונים של הגדולים לא כתב על עצמו.