Preparation

From The GYE Wiki
Jump to navigation Jump to search

In the preparation stage, individuals make a commitment as well as initial plans to change the behavior. They need to create an effective and acceptable plan and have the dedication to implement it. Velasquez, Mary M. Group Treatment for Substance Abuse, Second Edition (Page 56). The Guilford Press. Kindle Edition.

DiClemente, Carlo C.. Addiction and Change, Second Edition:

Stage Task:

  • Creating and strengthening commitment needed to support action
  • and developing an accessible, acceptable, and effective plan for change.

Change processes at work:

  • Reinforcement: Small steps toward change are successful and reinforce the commitment; alternative reinforcements begin to be viewed as valuable.
  • Counterconditioning: People and places that trigger the behavior are identified, as well as alternative coping strategies to cope with the urges.
  • Stimulus control: Self-observations and monitoring uncover and begin to avoid the presence of triggers in the person’s life.
  • Self-liberation: The person chooses what elements and strategies to include in the plan and commits to implementing the plan.
  • Helping relationships: The person seeks out others who can encourage and support changing the addictive behavior.

The Preparation stage of change entails developing a plan of action and creating the commitment needed to implement that plan. Decisions do not translate automatically into action. To change a behavior, one needs to focus attention and energy on breaking the old pattern and creating a new one. Planning is the activity that organizes the environment and develops the strategies for making change. Commitment is essentially a matter of finding the time and energy to implement the plan. One of the most frequent reasons why individuals do not change is that they lacked the time and energy to do it. But it would be difficult to implement and sustain any change plan without a firm choice and sustained commitment. Being prepared to act requires a plan of action and the dedication or commitment to follow through on that plan. It can be simple or more complex, but there needs to be an implementation strategy to make the behavior change happen. For the Preparation stage, individuals must summon the courage, commitment, and competencies to accomplish the change. DiClemente, Carlo C.. Addiction and Change, Second Edition: How Addictions Develop and Addicted People Recover (Guilford Substance Abuse) (p. 23). Guilford Publications. Kindle Edition.


The advertising slogan “Just Do It “may contain an important message for routine procrastinators, but it is a dangerous message for anyone attempting to change an addictive behavior.


  • Preparation also is characterized by initial use of other behavioral processes like counterconditioning and stimulus control. Planning is often accompanied by self-observation and monitoring that allow the individual to begin avoiding places and people associated with the addictive behavior and foster attempts to employ alternative coping strategies to deal with urges to take drugs, drink, or gamble.
  • In Preparation, there are often small steps that are being taken or have been taken to modify the behavior, like a call for help, restructuring the environment, an attempt at self-regulation of the addictive behavior, or a recent attempt to quit.
  • In addition, alternate reinforcing activities, such as getting involved with family, work, or school activities, can be increased so they will be available as viable substitutes for the addiction.

[Dealing with other issues in life:] The suggested strategy of AA to put aside all other problems and focus only on the alcohol or drug addiction until 1 year of sobriety is achieved is one way to develop a plan (Alcoholics Anonymous, 1952). However, it is not the only way, and multiple problems may need to be addressed to create an effective and acceptable plan.


Another important element in getting prepared is an assessment of the status of self-control strength and self-regulation capabilities. As discussed in earlier chapters, loss of control is one key indicator of a serious substance use disorder, and self-regulation is impaired to some degree in all individuals who have this diagnosis. This maybe compounded by significant current loss of self-control strength (Vos & Baumeister, 2016; Muraven & Baumeister, 2000) or impairment in affect regulation and executive cognitive functioning that preexists the use disorder, as these issues will disrupt planning and commitment. In fact, for individuals with compromised regulation systems, planning must address how to manage impaired self-regulation. I have begun to use the term “scaffolding” as a metaphor to understand management of impaired self-regulation (Reid, 1998; Stone, 1998). The greater the self-regulation impairment, the greater is the need for personal and environmental scaffolding.

Self-regulation is needed for most of the action activities and tasks (monitor cues, cope with cravings, delay, distract, shift attention, accept, become mindful). Scaffolding to support these activities is needed to support the structure during construction, whether this consists of supportive environments, personal aids, medications, interpersonal guidance, housing, or other types of support. Just being told to go and do it when self-control is seriously impaired ignores the critical role of self-regulation in acting to break an addiction.

See also

Torah Sources

Note: The sources are not organized.

  • ברכות דף יז עמוד א: מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא אדם ערום ביראה. וברש"י: להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו. ובמסילת ישרים פרק כג: כי הנה בהיות טבע לב האדם לזוח ולהתנשא קשה עליו לעקור מעיקרה הנטיה הטבעית הזאת, אלא אם כן בפעולות החיצונות המסורות בידו ימשיך מעט מעט הדבר בפנימיותו הבלתי מסור לו כל כך, וכענין שביארנו בזריזות, שכל זה נכלל במאמרם ז"ל לעולם יהא אדם ערום ביראה, דהיינו שיבקש תחבולות נגד הטבע ונטייתו עד שינצחם.
    • עי' בפתח עינים (פריצי) עמ' כב שהערמה אינה הרמאות אבל היא מדרגת בינת האדם שיודע לחלק הכל של הדבר בחלקיו. ובזה מגיע לראות האמת של הבר או חומרית או רוחנית בכל יסודותיה ומההוה יודע העתיד להיות בכל הוודאות כו'. עיי"ש.
    • בן יהוידע שם: ערוך בריאה ... כנגד היצרה הרע.. שך ראוי לאדם לעשות תתחבולות וערמה נגד יצר הרע כמו שכתוב כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, ולכך כתב אני חכמה שכנתי ערמה נגד יצה"ר כדי להשיג שלימות היראה.
    • מַחֲשָׁבוֹת, בְּעֵצָה תִכּוֹן; וּבְתַחְבֻּלוֹת, עֲשֵׂה מִלְחָמָה. (משלי, כ יח) ביאור הגר"א: •מחשבות בעצה תכון: המחשבה שנתייעץ בה עם חכמי היועצים "תכון" כמו שנאמר "וברוב יועצים תקום". •ובתחבולות עשה מלחמה: כלומר, שלמלחמה אינו מועיל עצה אלא צריך תחבולה. •וכן הוא בעבודת הבורא: איך לילך בדרך ה' צריך להתייעץ עם חכמים וצדיקים ההולכים מכבר בדרך ה' ולא התנגפו באבן נגף, והוא היצר הרע. וללחום עם היצר הרע, צריך בעצמו לעשות תחבולות, ואינו מועיל לזה העצה בלבד בלתי התחבולות.

המושג של הכנה

  • בראשית פרק לב פסוק ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה: רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק ט והיה המחנה הנשאר לפליטה - על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן (פסוק כב) ותעבור המנחה על פניו. לתפלה (פסוק י) אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה:
    • הימנותא דשלמה (מאנדל) קאי על מלחמת היצר, וכמו שראינו שנתאבק עם שרו של עשו שהוא היצה"ר, עיי"ש. וכ"ה בדבר ציון אליעזרוב.
    • מפסוק זה גם לומדים שלילת הייאוש. חומש פניני החסידות בראשית בשם רבי ישראל ממודזיץ, דברי ישראל.
      • דברי ישראל וישלח ד"ה אי נמי דף נ, ע"ב. וזה שנאמר משלי לא כה ותשחק ליום אחרון כי הוא העיקר מי שגובר אז וזה שנאמר תהלים לב ו על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא היינו ליום אחרון כדרז"ל עיי"ש היינו וזהו שרמז אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו בראשית לב ח וכאמור והבן אם לפעמים היצר הרע גובר עליו והכהו אל יתיאש כי העיקר והיה המחנה הנשאר לפליטה היינו מי שהוא גובר באחרונה ובסוף הוא המנצח וכובש את המלחמה ועד זיבולא בתרייתא אל יתיאש מן הרחמים כמו שנאמר תהלים קד כט תוסף רוחם וכר וד"ל
      • Perhaps מחנה האחת could refer to זהירות vs זריזות (see Rashi quoted below). Even if prevention didn't work, you can use the second camp - זהירות, i.e. urge management. Maybe doron can refer to self rewards, and tefillah would refer to asking for syata dishmaya. See also the video about כף ירך יעקב. Also מעשה אבות סימן לבנים. @Editor
      • ראה שושלת ספינקא עמ' קעח שם שלשה תכסיסים להינצל מחרמו של שטן המסית. והוא כעין הנ"ל.
      • וראה גם בבאר מחוקק ספר זכרון (קצץ) עמ' תתנ בשם החזון איש.
      • וראה גם בפני מנחם, ח"א עמ' רב.
        • ואפשר לקשר זאת עם נכבדות וכו'. או שכר כפשוטו. או הטעמים[1] של הלא לשמה
      • ראה להלן שיעקב הכין עצמו גם אצל שם ועבר וכו' - וזוהי גם הכנה עבור בחור ישיבה[2]. הרי שהיה רגיל להתכונן.
      • של"ה פרשת וישלח תורה אור: גם לעשות עמוד וקיום להגולה, צריכין אנחנו להכין עצמנו לדורון ולתפילה ולמלחמה בעבודת הבורא יתברך שיצילנו, והם תשובה תפלה וצדקה. לדורון הוא הצדקה, לתפילה כמשמעה. למלחמה היא התשובה, איזהו גבור הכובש את יצרו (אבות פ"ד מ"א), ואז הוא בעל מלחמה גדול כשכובש מלך גדול כזה, כרמוז בפסוק (קהלת ט, יד) 'עיר קטנה וגו' ובא אליה מלך גדול', ואמרו רבותינו ז"ל (נדרים לב ב) זה יצר הרע כו'. ובעל מלחמה צריך ללבוש תריס, וזהו התשובה שהיא כתריס בפני הפורענות. ודבר זה ימשוך עד שיקוים 'אבא אל אדני שעירה' (בראשית לג, יד), וזה יהיה בימי המשיח, 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את [הר] עשו' (עובדיה א, כא). והוא בזכות שלש אלה, בזכות התשובה, שנאמר (ישעיה נט, כ) 'ובא לציון גואל ולשבי פשע'. בזכות הצדקה שנאמר (שם א, כז) 'ושביה בצדקה'. בתפילה, שנאמר (שם נו, ז) 'והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי'. אמן.
  • חידושי הלב ח"ג במדבר: עלינו להערך בתחבולות איך למנוע את ההרהורים מלבוא, ואיך להוציאם מלבבנו במקרה שבאו.
  • משנה מסכת אבות פרק ד: התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. משנה מסכת אבות פרק ב משנה יב: והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך.
    • עבודה זרה דף ג עמוד א: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
  • להבין ולהשכיל ח"ב (נר ישראל), רבי דב יפה זצ"ל עמ' שפח: כנגד היצר א"א לנהוג בתמימות, וכמ"ש הגר"א (כנראה בשם הזהר) שכיון השנחש היה ערום, ממילא גם יצה"ר הוא ערום וע"כ צריך האדם להיות ערום ביראה (ברכות יז,א) והיינו לחפש עצות ותחבולות כיצד לנצח את את היצר. וזה כלל גדול העבודת ה' שצריך הכנה לכל דבר. וכעת שאנו עומדים לנפי ערח פסח שבהם ההכנות מרובים במיוחד, עלינו לזכור שלא רק בער"פ אלא בכל השנה צריך להתכונן לכל מצוה וכו'.

הכנה למלחמת היצר

  • היצר הרע ומפרש ר חיים [מוולוזין] את מאמרו של ר' עקביה בן מהלאל הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה(אבות ג) כי צריך אדם להסתכל טרם שהעבירה באה לידו אל תאמר תבוא העבירה לידי ואתגבר עליה, היצר הרע הוא ישלוט עליך.
  • כשהוצרך הגר"א פעם לצאת מביתו לרחוב חזר יג' פעמים על פ"ב של המסילת ישרים (ביאור מדת הזהירות). אור יהל ח"ב עמ' קפה הובא בהואר עיננו עמ' יט.
    • בכאיל תערוג - עובדות על גדולי הדורות: [סיפר רבי אהרן שטיימן זצ"ל:] שמעתי מהרבי אורי כהן מכפר סבא ששמע מהג"ר נפלתלי מאמסטרדם ששמע מהג"ר ישראל סלנטר שלפני שהגר"א היה יוצא מפתח ביתו לרחוב היה לומד את פרק הזהירות בספר מסילת ישרים.
  • מורשה רנב-רסח גליון רנ"ה: יעקב אבינו הטמין עצמו בבית שם ועבר והיה עוסק בתורה ולא השכיל עצמו לישון כל אותן השנים מפני הפחד שמא יפגם ח"ו בבית לבן וירד מקדשתו. עיי"ש.
    • חפש המקור המקורי
  • דן ידין - דרוש ראשון לשבת תשובה (להפלא יועץ): וגם נקרא חכם להרות שצריך להיות חכם הרואה את הנולד ולהקדים רפואה למכה טרם יבוא היצר הרע.

אור יחזקאל לרבי יחזקאל לוינשטיין, חלק ו עמ' רטו - בתחבולות תעשה לך מלחמה (ד' בהעלותך תשכ"א)

מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ברכות נח כל מה שיש למעלה יש למטה (שמות רבה לג ד) וכבר נתבאר כל מה שאנו רואים בעולם הזה בנוגע לחיי העוה"ז ובריאותו ושלמות גופו אותו הענין בדיוק נמצא אף במה שנוגע לזכות בעולם הבא.

וכ"ז כלול בכל מה שיש למטה ביאורו בעניני העולם הזה יש אף למעלה דהיינו דברים הנוגעים לחיי העולם הבא נרחיב ונעמיק את הדברים הנה כאשר נערכת מלחמה בין מדינה אחת לחבירתה משתדל כל צד לוחם לרכוש כלי זין מעולים ביותר כי בהרבות כלי זין יהיה נקל יותר לנצח את המלחמה אמנם ריבוי כלי הנשק עדיין אינו מבטיח את הנצחון במלחמה אלא עיקר הנצחון תלוי בטכסיסי המלחמה וכל שמיטיב לערוך מלחמתו בחכמה ינצח במלחמה ודאי כלי זין רבים עוזרים לנצחון אולם צריך לידע להשתמש בהם בחכמה והשכלה לידע ולהכיר היטב את השונא להבין ולדעת נקודות הגבורה והחולשה של היריב ולפגוע בנקודות החלשות שבו ולהזהר מלפגוש מקומות בהם כח היריב עדיף.

כמו כן אף באשר נוגע למלחמת היצר וכבר כתב החובות הלבבות (שער יחוד המעשה פ"ה) "ואמרו על חסיד שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים ושללו שלל אחר מלחמה חזקה אמר להם שבתם מן המלחמה הקטנה התעתדו למלחמה הגדולה א"ל ומה היא המלחמה הגדולה אמר להם מלחמת היצר וחייליו" אין הדברים בגדר מליצה בעלמא אלא כן הבנת הענין מלחמת היצר היא מלחמה גדולה וכשם שנתבאר כי במלחמה הקטנה עיקר הנצחון תלוי בהבנת חכמת המלחמה כן אף במלחמת היצר והיינו דאמרינן בקרא "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כד, ו) עצות וחכמה מרובה דרוש כדי לנצח במלחמת היצר ומבלעדי החכמה לא יצליח בשום אופן להתגבר ולנצח את השונא הגדול שיש לך.

  • מנחת חיינו ח"א (מרל) עמ' 153: מדוע אני היא זו שנרצעת הלוא הלב הוא שבחר להסיח דעת מהילא תגנוב ומהכי לי בני ישראל עבדים' והוא זה שראוי להירצע ואם לא הוא אז עכ"פ הידים והרגלים שעושים את מלאכת העבדות בפועל אך מה חטאתי ומה פשעתי אני שגורלי להירצע. ואשר סביר להציע, הנה בנוגע למלחמת האדם ביצרו השכל והדעת מחייבים שעליו לעשות כל שביכלתו מראש לטכס תחבולות ועיצות איך להתמודד בעת הנסיון ואיך להישמר מליפול ברשת היצר כי דווקא בכך יתרבו הסיכויים לניצחון ולהבסת היצר אולם מי שנכנס למקום נסיון שלא במחשבה תחילה ובהעדר הכנה הדרושה הלוא קרוב הוא חלילה להיכשל ונמצא שאין האשמה תלוייה אלא בו ואיהו דאפסיד אנפשיה. נחזור לפרשת עבדים והבה נתבונן זה שנמכר בגניבתו ועבר על לא תגנוב' אם מיד כשהוא שמע על האיסור הוא היה מכין את עצמו כראוי מבעוד מועד מה ואיך עליו לעשות בכדי להינצל מנסיון של גניבה הרי שהוא היה מתגבר וכובש את יצרו בנקל בעת שהוא בא להכשילו אך דא עקא כי בעת השמיעה הוא לא שת ליבו כלל וכלל להכין את עצמו לכל התפתחות ואפשרות ולכל פיתוי שעלולים להביא אותו לידי גניבה ולכן כשהוא מצא את עצמו בתוך הנסיון הוא ממילא איבד את עשתונותיו ולא היה מסוגל לנצח את
  • שבט מישראל ח"א (פרידמן): ... וי"ל בהקדמת דברי הרה"ק מרודין זי"ע (הובא בספר תפארת ישראל להר"ש טלינגטור) שנשאל פעם על ידי הגה"ח דוד מבארדיטשוב זצ"ל בעל תהלה לדוד איך האדם יכול לחזק עצמו בעת הנסיון דהלא מקודם הנסיון האדם יודע בעצמו מה מוטל עליו לעשות ואיך הוא צריך לנהוג אבל בעת הנסיון האדם נופל פתאום ממדריגותיו ומוחו נעשה מעורבב ומבולבל וכלשון הגמרא נדרים לב בשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר טוב ואיך במצב כזה שייך לאדם להתגבר על יצרו? ואמר לו הרה"ק מרודין שטוב הדבר שבא לשאול והשיב לו שפעם אחת קיטרג הס"מ על הבעל שם טוב זי"ע שרוצה לנסותו בדבר גדול וקשה לראות היעמוד בנסיון אם לאו והודיעו משמים להבעל שם טוב שיכין עצמו לנסיון שיהיה מאוד קשה עליו מאחר שבעת הנסיון יקחו ממנו את המוחין ולכן צריך להכין עצמו לזה ואכן פעם אחת נלקחו ממנו כל המוחין, והיצר הרע בא אליו והתחיל לפתות אותו והבעל שם טוב הרגיש בעצמו שאין בו כח להתגבר על הנסיון ועומד הוא להיכשל ח"ו ואמר הרה"ק מרוזין הבעש"ט הזכיר לעצמו שהוא היה הבעל שם טוב וחשב לעצמו הדי עד עתה הייתי הבעל שם טוב ועכשיו אעשה כך? והוציא אנחה מפיו ובאנחה זו עזר לו השי"ת והחזירו לו כל המוחין וניצל. והיינו כאשר אין לאדם הכח והעוז לגרש היצר הרע מקרבו וכל עבודתו לא עזרה לו ביום זעם האדם צריך לחשוב לעצמו בעת נסיון האם כדאי בשביל כמה דקות של הנאה לזרוק ולאבד בידים כל מה שעמל על עצמו עד עכשיו וכל מדריגותיו וכל מה שהשיג בחייו עד אז יאבד בשביל עבירה אחת?!
    • וכזה יש להסביר איך זכה אברהם אבינו לעמוד בנסיון העקידה גם אחר שנלקחו ממנו כל המדריגות דאיתא ברש"י בשם גט' סנהדרין פט עה"פ בראשית כב ב קח נא את בנך את יחידך וכתב רש"י קח נא' אין נא' אלא לשון בקשה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזו הנסיון שלא יאמרו הראשונות לא היה בהן ממש והיינו כנ"ל שאברהם אבינו כבר נתנסה בתשעה נסיונות גדולים וקשים ואמר לו הקב"ה עצה איך להתגבר על הנסיון האחרון שתזכור שאם אין עומד בנסיון זה יאמרו שכל מה שהתגברת ועשית עד עכשיו לא היה בהן ממש' וזה היה לו לחיזוק איך לעמוד בנסיון גם בעת שנלקחו ממנו כל המדריגות וע"ע באורח לחיים לפר' כי תשא ד"ה ויהי ממחרת
  • קול ברמ"א נשמע דרשות ב (שווימער): וי"ל בזה משחז"ל (שבת קה) כך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה ר"ל דהיצה"ר אינו מניח להאדם להכין עצמו כדבעי לכל מצוה ומצוה שיתין ויצפה עליו בגעגועין וכסופין רק היו"ם אומר לו עשה כך דהיינו אחר שכבר הגיע זמן המצוה אז אומר לו שיעשה המצוה אבל מקודם לכן לא יעסוק כלל בענין המצוה ולא ימתין ויצפה ע"ז ולמחר אומר לו עשה כך אבל היום לא יכין עצמו על מצוה דלמחר ובאופן כזה אין אדם טועם שום טעם בקיום המצות רק מקיימם בגדר מצות אנשים מלומדה ומאחר שאין מרגיש סיפוק וחיות מקיום המצות הוא עלול ח"ו לחפש סיפוק מדברים אחרים וירד מטה מטה עד שח"ו יכשל בעוונות חמורים כע"ז.
  • שפתי חיים ח"א בראשית (פרידלנדר): אחרי העקידה אמרו חז"ל ב"ר נו יא ריקרא מלאך ה' שנית ויאמר בי נשבעתי מה צורך לשבועה זו א"ל השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק כו' כיון שנתנסה אברהם אבינו נסיון עשירי א"ל השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה לכאורה בקשתו של א"א זה נוגד למה שאמרנו שהצדיק אומר הנני' שמכין את עצמו לקראת הנסיון ועומד בכל הקשים של הנסיון ואהבת ה' בוערת בו ורוצה להוציא לפועל את רצון הקב"ה ואף מחפש את כל הטצדקי כדי להוציא לפועל את הנסיון כפי שכתב רש"י שם יב אחרי שהקב"ה א"ל שלא ישלח ידו אל הנער אמר לו אברהם שלכל הפחות יעשה בו איזה מום ואיזה חבלה וא"ל אל תעשה לו מאומה לכן כתוב כפל לשון אל תשלח' ואל תעש לו מאומה' הצדיקים הם מחכים לנסיון ומאידך איך א"א התפלל להקב"ה שיבטיח לו שלא ינסה אותו עוד ההכנה נסיונות?
    • מדברי חז"ל אנו למדים את הדרך והגישה לניסיונות מצד אחד האדם צריך להיות מוכן בכל מצב לנסיונות כמש"כ בספר הישר לר"ת שער ו' יש לאדם ימי אהבה וימי שנאה ימים שטוב לו והולך חד וחלק ויש ימים של שנאה שנקלע לכל מיני קשים קשה לשבת ללמוד ולא הולך חסר חשק ומצב רוח והאדם בימי אהבה צריך להכין את עצמו לימי השנאה וצריך לדעת שיבאו ימים שיהיה קשה לו וצריך להכין את עצמו להגדיל בו את היראת שמים כדי שיוכל לעמוד אח"כ במצב הקשה אדם שלא מוכן לנסיון זה ודאי קשה אם רק בתוך מצב הנסיון יחפש עצות איך להרבות ביראת שמים כדי לעמוד בנסיון זה כבר יהיה מאוחר אמנם אם מכין את עצמו בימי אהבה מראש וחושב על המצבים שיהיה זקוק לחיזוק איך לעמוד בקשים אז יש לו הכח לעמוד בנסיון בימי השנאה הרי טבעו של בן אדם שבימים הטובים הוא משלה את עצמו שתמיד יהיה טוב ואינו מכין את עצמו ובימים הקשים חושב שתמיד הימים קשים ומייאש את עצמו וצריך לדעת שבימים הטובים צריך לנצל אותם ולהכין את עצמו לקראת הימים הרעים להיות מוכן לנסיון בבחינת הנני' שהצדיקים בכל מצב מוכנים לנסיון ומאידך זה לא מוציא מהכלל שאדם צריך להתרחק מהנסיון גם אם צריך להיות מוכן לנסיון וכאמרו דרך הצדיקים מתוך ענוה וחסידות הם מכינים את עצמם לקראת הנסיון מאידך מאותה מדרגה של ענוה וחסידות הם מפחדים מהנסיון שאינם יודעים אם יוכלו לעמוד בנסיון
  • See האירוסין והנישואין השלם עמ' תשכג-ד where he writes about setting goals in writing, including gedarim, reflecting deeply on himself to know what would work best, and revising as needed.
  • תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד ב: ת"ר: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. מכאן א"ר פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות
    • רש"י: זריזות - [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי טומאה. זהירות - כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין (חולין דף קז:) מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא.
    • ספר מסילת ישרים פרק ו: וענינו של הזריזות מבואר, שהוא ההקדמה למצות ולהשלמת ענינם. וכלשון הזה אמרו ז"ל (פסחים ד): זריזים מקדימים למצות. וזה, כי כמו שצריך פקחות גדול והשקפה רבה לינצל ממוקשי היצר ולהמלט מן הרע שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו - כן צריך פקחות גדול והשקפה לאחוז במצות ולזכות בהם ולא תאבדנה ממנו. כי כמו שמסבב ומשתדל היצר - הרע בתחבולותיו להפיל את האדם במכמורות החטא, כן משתדל למנוע ממנו עשית המצות ולאבדם ממנו. ואם יתרפה ויתעצל ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך בם, ישאר נעור וריק מהם בודאי.
  • אני לדודי (להר"ש דבליצקי זצ"ל) אדם צריך בחודש אלול לסדר לו בכתב מה מגמתו ומה הן תוכניותיו למשך ימי חייב הבאים בקשר לזיכוי הרבים, אם בחיבור ספרים נחוצים, ואם בשאר מישורים, ועי"ז שיהיה בגדר של רבים צריכים לו, הוא מעמיד עצמו בגדר זה, וממילא זכות הרבים תגן עליו לעבור את ימי הדין לחול"ש.

Other thoughts

  • Torah is a tavlin, so you need a recipe. @Editor
  1. The top reasons for change, שגם עשיו יבין אותם.
  2. כמבואר בכ"מ, וראה גם תורת מנחם - יחידות.