Normalizing

Normalizing relates to psychoeducation and helps people understand that our minds can be full of conflicting and powerful feelings and emotions, simply because that’s the way the brain functions (Baer, 2002). One can point to real-life events or novels and films as indicators of how many other humans can feel and think in these certain ways. Normalizing helps counteract shame that one’s emotions are abnormal, are indicative of something wrong or flawed with the self, or cannot be revealed to others (Leahy, 2002). ... Normalizing is also directed at helping clients recognize and cope with ambivalence, such as learning that we can have different and conflicting feelings for the same event. For example, having intense rage doesn’t mean one is not a nice person, and having sexual feelings outside of marriage is not an indication of poor moral character. Dearing, R., & Tangney, J. (2011). Shame in the therapy hour. https://doi.org/10.1037/12326-000 p. 346

Leahy: Consensus, Normalizing one's feelings is an important component of the cognitive treatment of anxiety. Helping the patient recognize that many people will have certain fantasies or feelings decreases negative labeling of obsessions (Salkovskis & Kirk, 1997). From the emotional-focus model, recognizing that others have similar feelings is a form of validation--a process that should reduce depression and anxiety from this perspective. Items reflecting consensus include: "I often think that I respond with feelings that others would not have," "I am much more sensitive than other people," "Everyone has feelings like mine," and "I think that I have the same feelings that other people have." Leahy, R. L. (2002). A model of emotional schemas. Cognitive and Behavioral Practice, 9(3), 177–190. https://doi.org/https://doi.org/10.1016/S1077-7229(02)80048-7

Guilt. This dimension represents shame, guilt, and embarrassment about an emotion--the belief that one should not have certain feelings. This is reflected by responses to the following: "Some feelings are wrong to have," "I feel ashamed of my feelings," "I want people to believe that I am different from the way I truly feel," and "I shouldn't have some of the feelings that I have." For example, some people believe that it is wrong to have certain sexual or aggressive feelings, while others accept emotions and fantasies as part of the human experience.

Among self-critical depressives, there is a common belief that one should not be depressed, further adding to the depression.

Obsessive-compulsive patients, who worry that their thoughts will lead to immoral, irresponsible or dangerous behavior (Rachman, 1993) through "thought action fusion," are hypervigilant and attempt to suppress or divert their emotions and thoughts (see Salkovskis & Kirk, 1997).

Concerns

• Behavioural Pitfall 2: When social norms backfire. Policy makers should be wary of inadvertently reinforcing a negative social norm by emphasising the prevalence of an undesirable behaviour. In their well-intentioned desire to highlight important issues, policy makers can sometimes inadvertently communicate that the ‘problem behaviour’ is relatively widespread. This signals to people that, even if we don’t like or approve of the behaviour, lots of other people are doing it. The result can be an increase in the problem behaviour. Robert Cialdini, Professor of Psychology and Marketing at Arizona State University, calls this inadvertent signaling the “big mistake” authorities make. [28] EAST, Four simple ways to apply behavioural insights
• Steven D. Pinkerton PhD, Laura M. Bogart, Heather Cecil & Paul R. Abramson (2003) Factors Associated with Masturbation in a Collegiate Sample, Journal of Psychology & Human Sexuality, 14:2-3, 103-121, DOI: 10.1300/J056v14n02_07 https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1300/J056v14n02_07?journalCode=wzph20 For men, greater frequency of masturbation was predicted by perceived social norms supporting this behavior. For women, frequency of masturbation was best predicted by social norms and lifetime number of sex partners, whereas masturbation experience was predicted by perceived pleasure and lifetime number of sex partners. Women who first masturbated at a younger age were at higher risk for HIV. In sum, this study suggests that social norms, perceived pleasure, and sexual behavior are important mediators of masturbation experience and frequency.
• Laumann, E. O., Gagnon, J. H., Michael, R. T., & Michaels, S. (1994). The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States. Chicago: University of Chicago Press. In our view, masturbation is driven primarily by a variety of social factors both in adolescence and in adulthood, and it can have complementary, supplementary, or independent status with reference to partnered sex.

It's normal to struggle

• Rav Shlomo Wolbe
• The Steipler
• Rav Yitzchok Hutner
• Rav Elyah Lopian
• Reb Itche der Masmid.
• כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו

No one is immune

References

• Bava Basra 164b. Tosfos Chullin 37b that only Yechezkel Hanovi was able to attest that he was immune to this.
• Even the greatest Gedolim have struggled with such thoughts and temptations. Kiddushin 81a-81b regarding R’ Amram Chasida, R’ Meir, and R’ Chiya bar Ashi. Rashi Sanhedrin 31b about
• Mar Ukvah. Bava Metzia 85a regarding the son of R’ Elazar ben R’ Shimon.
• General Normalization - See והתקדשתם ch. 31 p. 3 and on
  • כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו - ch. 31 p. 20 and on.
• See also General Chizuk and Hashkafah for a Bachur Struggling in Inyanei Kedushah.

Rav Amram the Chasid

The Gemara in Kidushin 81/a tells this story:

Some women who had been taken captive were redeemed and brought to Nehardai. They were kept in the attic of Rav Amram the Chasid and the ladder was removed. At night, a beam of light reflected off one of the women, revealing her beauty. Rav Amram was seized with lust and he moved the ladder (which normally needs 10 people to move it) to ascend. As he was halfway up, he screamed "There is a fire in Rav Amram's house!" and the Rabanan (Rabbis and students) flocked to his house. After they saw that there was no fire they said to him, "You embarrassed us (with your behavior)!" Answered Rav Amram: "It is better to suffer embarrassment in this world than in the next".

In our times

• Rabbi Yaakov Emden related in Megilas Sefer (Ed. Warsaw, 5657) p. 82 how he was personally tempted, and barely withstood the test.

• See also Rav Elyah Lopian, Reb Itche der Masmid.

Torah Sources

Normalization & Not emphasizing the severity

• וראה עוד ב'השקפת התורה על הגבלות, סייגים ומיניות' עמ' 4 מאת הד"ר בן ציון סורוצקין: התחום המיני מועד במיוחד לתחושות עזות של אשמה ובושה, והוא מהווה כר פורה למצוקה רגשית אצל בני נוער חרדים. אחת הסיבות לכך היא שמדובר בתחום אישי ביותר ולכן צעירים נוטים להאמין שהם היחידים החוטאים בעברות אלו. משום כך הם מתרשמים עמוקות מהערות חמורות שהם קוראים בספרי קודש, זאת לעומת תגובתם להערות חריפות דומות באשר לחסרונותיהם בתחומים פומביים יותר (כגון לשון הרע).

• פעם שאלו הר' אליהו שויי ז"ל ראש ישיבת פילאדעלפיע בראשית יסדו את הישיבה שלו, מה סיבת העצבות של בחורים היום. ענה לו המשגיח ז"ל שיש שתי סיבות. ראשית אין להם תוכנית, לומדים בלי מטרה. ושנית על שנכשלים בחטא הידוע. והצעה לזה היא להקל מעליהם הענין. (תורת רבי יחזקאל עמ' 324)
• Due to his concern that issues around הוצאת זרע would cause depression and yiush, R’ Yaakov Kamenetsky has often been quoted as saying - "don’t look in the holy seforim." (קוק נישט אין די הייליגע ספרים). See also a quote from him in Nocturnal Emissions.
• ר׳ שלמה וולבה – אגרות וכתבים ח"א – מכתב כד: "הפסק לחפש בספרים מה שמדברים על אותו חטא, ומה שכבר רשמת לך – תגנוז. היצר המביא לחטא זה הוא כה ערום, שכל מחשבה על החטא, ואפילו מחשבה של חרטה ותשובה, עלולה לגרום שוב את היצר לעבור", עיי"ש.
• הרב משה מונק (באספקלריה של תורה, עמ' 103-104): סח לי מחנך אחד... בא אלי חניך, וקיצור שולחן ערוך פתוח לפניו, וקורא לפני: "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה, ואלו שמנאפים ביד ומוציאים זרע לבטלה, לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנדוי, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו, וכאלו הורג את הנפש" (קצוש''ע קנ''א, א). ואומר החניך: אני רוצח מתמיד, ואין לי כפרה, ואמשיך לרצוח, חיי אבודים. ושואל המחנך: ומה אענה לו? אמרתי לו: הבטוי "חמור מכל עבירות שבתורה" לאו דווקא (ראה אבן העזר כ''ג, א, ושם בבית שמואל ["כתב חלקת מחוקק (שם) בשם ספר החסידים (סי' קעו) אם מתירא שלא יכשל באשת איש או בנדה ח"ו טוב לו להוציא זרע לבטלה [עיי"ש]... לפי"ז מה שכתב בזוהר וכאן דעון ש"ז חמיר מכל עבירות לאו דוקא"]). ועכשיו פְּתַח לפני החניך הלכות לשון הרע, ואלה דבריו: "והוא עון גדול וגורם להרוג נפשות מישראל, לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך, צא ולמד מה אירע לדואג האדומי", ואח''כ: "ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע בלבד" (סימן ל, א-ב). ובכן תגיד לחניכך: אני המחנך ג''כ רוצח, כי גם אני אינני מצליח להימנע מדיבור לשון הרע. שנינו חוטאים חטאים חמורים, ועל שנינו לא להתייאש אלא להתאמץ לתקן דרכינו, כל אחד בתחומו. ע''י השוואת איסור שז''ל ללשון הרע נטלתי את העוקץ, המלווה חטאים בתחום העריות; הוצאתי חטא זה מתחום האמוציות החריפות, והכנסתי אותו לתחום כל החטאים שהאדם נגוע בהם. לא ביטלתי רגש האשמה. אלא העתקתי אותו מתחום הפחדים האי-רציונליים אל תחום המצפון ולשטח של יראת חטא כללית.
• שמעתי בשם רבי שלמה וולבה שהוא אמר בשם רבי יחזקאל לוינשטיין שצריכים להתייחס לאיסור שז"ל כמו שמתייחסים לאיסור לשה"ר. (ד”ר בן ציון סורוצקין)
• See The Steipler.
• R’ Elya Brudny Shlita cites R’ Yisroel Salanter regarding קלות וחמורות that Hashem is very sensitive to the differences between what is easier and what is more challenging to us. Obviously as society has now bombarded youngsters with explicit inappropriate messages and imagery in ways that are unprecedented, that goes into the cheshbon of how the transgression and retribution are weighed.
• בספר אשיב ממצולות עמ' 101: ממו״ר הרב יעקב אריאל שליט״א ‏שמעתי שבימינו צריך להדריך להפריד בין סוגיית קדושת הברית לבין שאר ענייני עבודת ה׳. אסור שמידת הצלחתו של האדם בהתמודדות עם יצרו תהיה עבורו מבחן לשער ענייני הקדושה שבהם הוא עסוק ולמידת קרבתו אל ה׳. אל לו לפקפק ‏בכנות תפילתו ותורתו, וודאי שלא להימנע מהם, גם אם הוא נגוע בחטאים בענייני הברית. והוסיף הרב יהושע שפירא שליט"א, שטעם הדבר הוא שהפריצות שוטפת בימינו ללא מעצור ועל-כן היא יוצרת התמודדות בתחום זה בסדרי גודל שאינם דומים לדורות אחרים, מה שאין כן בשאר ענייני תורה ומצוות (אע״פ שגם בהם השתנה דורינו מכל דור).
• שם משמואל פ' נח: ובאמת י"ל דה"ה להיפוך שא"א להיות שומר הברית בלתי שמירת שבת. וזה שאמר האי צדוקי לרב כהנא (סנהדרין ל"ז א) אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת, היינו שמצד הטבע א"א להיות שומר הברית, ובאמת הוא כן, אך מחמת שישראל יש להם שבת ועד שבת הי' הכל נמתחין והולכין בימי הבריאה עד שבאה שבת ושב הכל למקורו ומכח זה יש להם לישראל כח ממה שלמעלה מן הטבע, ולכך יכולין להיות שומרי הברית:
• Rav Shmuel Wosner, zatzal, writes: Regarding the struggle with one’s yetzer hara: This is the way of this world — tests, victories and failures — the failures are the cause for spiritual growth ... the matter is in our hands; we have been given the abilities to wage [and win] this war. Regarding the verse הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (The Rock — perfect is His work, for all His paths are justice - Devarim 32:4), Chazal state: People were created to become tzaddikim, not resha’im (wicked). Sincere desire, tefillah, tears [of emotion and repentance] and the power of Torah are the primary tools in this battle — praiseworthy is the one who will strengthen himself in these areas. (She’ilos U’Teshuvos Shevet HaLevi, vol. X, #2.)

Ozer Bigevurah

[Section I Ch. 1 Step 1 Normalize]

The first message that should be conveyed to a bachur is that this struggle is very normal, and everybody deals with it on some level or another. Having a desire for this doesn’t mean that there is anything negative about a person. We say twice daily in Shema, ולא תתורו - do not explore inappropriate sights, after which you stray. The passuk is addressing every person in every generation. Even chashuve people and those who lived centuries ago had to deal with this issue. Likewise, when talking about this desire, Chazal tell us (: חגיגה יא ) t נפשו מחמדתו - that a person’s nefesh craves it.

Chazal aren’t referring specifically to bad people; they are addressing every single person. When a bachur realizes this, he won’t condemn himself as being no good when he encounters a nisayon. If, however, a bachur gets upset at himself, then he won’t be able to move forward in the healing process. Instead, he will claim that he is doomed for failure due to what he perceives as an abnormal challenge.

Knowing these ideas takes away the taboo aspect of this topic and allows the bachur to let go of the negative impression he has created of himself. He will then be able to say to himself, “Okay; this urge or improper thought that is coming my way is one of my challenges in life. Just as some people are prone to getting stomachaches or headaches, I am faced with this struggle. It’s a normal feeling, and I can deal with it.”

You should also explain to the bachur that from your experience in speaking to many people about this issue, you know beyond a shadow of a doubt that this is true. You can add that which the רמב”ם writes, that there is no kehillah that can be considered immune to this. Every group of Yidden across the entire world deals with this yetzer hora. (If you’re working with an older bachur or yungeman, then you can explain to him why it’s necessary to have this ta’avah, as it is an important part of the bri’ah.

In this context, it’s important to explain to a bachur that he has no control over when a nisayon comes his way. An improper thought may fall into his head suddenly, out of the blue. Since this is the case, he has no reason to feel bad that the thought came; it was out of his realm of bechirah. (Bechirah, however, does lie in whether the person will leave the thought alone and allow it to pass through, or whether he will dwell on it, which causes it to leave a stronger impact on him.)

Recap:

• The first message that should be conveyed is that everybody deals with this challenge on some level or another. Having a desire for this doesn’t mean that there is anything negative about a person.
• If a bachur gets upset at himself, then he won’t be able to move forward in the healing process.
• If you’re working with an older bachur or yungeman, then you can explain to him why it’s necessary to have this ta’avah, as it is an important part of the bri’ah.
• Another concept that should be explained is that an improper thought can fall into a person’s head suddenly, and one should not feel bad that the thought came.

See also General Chizuk and Hashkafah for a Bachur Struggling in Inyanei Kedushah

GYE Boost

• Adam & Chava's First Nightfall - Rabbi Chanoch Henry Harris talks about the normalcy of falls and new beginnings.
• The Beauty in the Process - By Rabbi Moshe Weinberger. In spiritual matters, the "destination" is not the goal. The very process of growing, with all its ups and downs, is what makes the results so beautiful in the end. So don't worry if your growth seems slow and full of disappointments. As long as you are trying and making progress, the journey itself is the most precious thing in Hashem's eyes!"
• WHAT'S EXPECTED OF US. By Rabbi Moshe Weinberger. Is Shmiras Einayim and Shmiras Habris something you really CARE about?
• WE'RE NOT ANGELS - By Rabbi Shmuel Baron. What is the key to being an erliche Jew?
• See also WHO'S THE FREAK? By Rabbi Yisroel Brog. Don't be naïve about the nature of these desires. (Talks about how common it is…  normal to have tayva. just weird that he'll tell a wife to suspect her husband.)

From GYE Members

• What keeps me going is ... seeing that so many normal people have this struggle and I'm not a low life for having this issue #Shnitzel and kugel

Further Reading

• See The Steipler, 1:110 and 1:113.
• Rav Shlomo Wolbe
• The Maybruch Method
• See Chabad (שני מכתבים חדשים) where the Lubavitcher Rebbe zt"l warns against excessive normalization.
• בספר אשיב ממצולות עמ' 101: ממו״ר הרב יעקב אריאל שליט״א ‏שמעתי שבימינו צריך להדריך להפריד בין סוגיית קדושת הברית לבין שאר ענייני עבודת ה׳. אסור שמידת הצלחתו של האדם בהתמודדות עם יצרו תהיה עבורו מבחן לשער ענייני הקדושה שבהם הוא עסוק ולמידת קרבתו אל ה׳. אל לו לפקפק ‏בכנות תפילתו ותורתו, וודאי שלא להימנע מהם, גם אם הוא נגוע בחטאים בענייני הברית. והוסיף הרב יהושע שפירא שליט"א, שטעם הדבר הוא שהפריצות שוטפת בימינו ללא מעצור ועל-כן היא יוצרת התמודדות בתחום זה בסדרי גודל שאינם דומים לדורות אחרים, מה שאין כן בשאר ענייני תורה ומצוות (אע״פ שגם בהם השתנה דורינו מכל דור).
• והאר עיננו פ"ה: טרם נתחיל להציע דברינו יש למעיין לדעת באופן ברור שאין הוא יחיד בעולמו המתקדש בענין זה אלא יש לו הרבה אחים לצרה. וגם אם ברור לו שיש לו אישית קושי מיוחד בענין זה יותר משאר בני דורו [ויתכן שנכון הדבר], ידע נאמנה שישנם עשרות ומאות אנשים חשובים הסבורים בדיוק כמותו. וכך גם אמר הגרי"א ווינטרויב שליט"א לאדם אחד "אין לך מושג כמה אנשים מהסביב שלך סובלים את מה שאתה סובל"! הבעיה כשלעצמה חובקת עולם, וזהו טבע שהטביע הבורא בנפש האדם לצורך קיום העולם, וגם אנשים גדולים אינם נשללים מה לגמרי.
• Battle of the Generation p. 13: It’s Normal to Desire. Hashem created desire. Not you. He gave it to us as a test, a charge to win our battles and reach greatness. Pretty much any desire you experience is normal. Everyone gets it and must fight through it. Never blame yourself for your impulses. All that matters is what you do with them.